לציון חגיגות המאה (ולא מדובר בגיל של המלכה) הלונדונים חזרו לספר לכם על חופשת ה-half-term שלהם. אכן, זהו הפוסט מספר 100 שלנו, וכמה מתבקש שדווקא בו נספר על ארבעה ימים בהם החלפנו את הבירה שמתנתקת מהיבשת בעיר הכי אירופאית שיש – אמסטרדם.
.
התכתבות מקרית עם חברה הולנדית וותיקה הולידה את המסע ל-“ונציה של הצפון”. בעודנו מחפשים יעד לחופשת ה-half term של הקטנה, הסתבר שקארל החתול בדיוק מחפש קאט-סיטר לכמה ימים, והרי הלונדונים ידועים כמטפלי חתולים מדופלמים! כך מצאנו את עצמנו במסוף היורוסטאר באחה”צ מאוחר של יום שישי, מתכוננים ל-Eurotrip שלנו. המסע מלונדון לאמסטרדם ברכבת הוא לא עניין של מה בכך (כארבע שעות פלוס, לא כולל החלפה/המתנה בבריסל) ולכן כדי להקל על הקטנים (ועל ההורים) הוחלט על עצירת לילה בריסל.
למרות השעה המאוחרת, הגראנד פלאס בבירה הבלגית שוקקת חיים. ארוחה מהירה במסעדת T’ Kelderke, המגישה אוכל מסורתי בלגי, אליה הלונדונים חוזרים לאחר כחמש שנים; וכשהקטנטנים כבר בארץ החלומות בעגלותיהם, אנו מטיילים לנו בין חלונות הראווה של השוקולדים, ושמלת השוקולד של בית השוקולד Neuhaus לבין הרחובות הקטנים אפופי ריחות הוואפל המזמינים.
.
שינה קצרה ונסיעת מונית ל-Brussels Midi, ואנו כבר בלבה של רכבת Thalys אדומה לכיוון אמסטרדם. למורת רוחם של איש העסקים הצרפתי הנרגן והסינית-צרפתייה עם מותגי היוקרה, הלונדונים נכנסים להם לתא הנסיעה הפרטי עם שני נוסעים קטנים רעשנים במיוחד (באירופה ילדים מתחת לגיל 4 לא חייבים בכרטיס). חולפות להן כשעתיים ואנו כבר בדירה, בונים מערכת של אמון עם קארל, ונפרדים ממריוס והוריו י’ וא’, היוצאים להם למסע מפרך משל עצמם. ההנחיות די פשוטות: להאכיל את קארל פעמיים ביום ולדאוג שהוא נשאר בחצר ולא יוצא לרחוב. פשוט לא? אז זהו שעם לונדונית קטנה שלא אוהבת חיות באופן מיוחד, קטנטן שלא מוכן לדרוך באותה העת על רצפת הבית כל עוד החתול שם, וצבעים שמשאירים את דלת הבניין פתוחה, העניינים עשויים להסתבך.. קארל, את הסרט “התא” כבר ראית?
הליכה במחציתו השנייה של היום הראשון מובילה אותנו עד ל-רובע ה-Jordaan. בניגוד לתחזיות, מזג האוויר דווקא מסביר לנו פנים, ולאור התחזית הרטובה להמשך השבוע – אנו נחושים לגמוע כמה שיותר קילומטרז’ים (כן, כבר לא מדברים במיילים – וכדאי שנסתכל לכיוון הנכון שאנו חוצים את הכביש!).
De 9 Straatjes (תשעת הרחובות קטנים) הוא איזור של 9 רחובות הנמצאים דרום-מזרחית ל-Jordaan ולבית אנה פרנק. (https://de9straatjes.nl/en/home). במקום בוטיקים חביבים, חנויות ספרים ומעט גלריות וכן חנויות “וינטג'” וחנויות ממכר שונות. המשך מזרחה לכיוון Kalverstraat (ויציאה ממתחם הרחובות) מפגישה אותנו עם ה-Happy Pig Pancake Shop – שם שקשה לנו לעמוד בפניו. תפריט המקום שמתגאה בביקורת ב-TripAdvisor בעלת הכותרת “הפנקייק הכי טוב באמסטרדם (בעולם??)” מאפשר גם לבנות פנקייק לבד על בסיס רגיל/טבעוני/נמוך בגלוטן (פנקייק מכוסמת); בשילוב הטעמים הידועים של נוטלה/חמאה-סוכר/תותים/גבינות/בייקון-האם ומייפל סירופ (האמנם?) ועוד. בהחלט שווה ביקור, ולראייה עמידתנו האיתנה בהמתנה הארוכה לאחר שכנס הצעירים האסייתים סיים את תריסר ההזמנות שלו. במקום לוח ענק שתופס את הקיר המערבי של המסעדה, ושלל גירים צבעוניים שסיפקו דקות ארוכות של הנאה לקטנטנים (וללונדוני שעיטר את המסעדה בציורים של פפה פיג ומשפחתה).
מכאן אנו עוברים בסמטאות הציוריות של העיר ההולנדית, מתקשים לעכל את הריחות הירוקים שלא זכרנו מאז שהיינו פה לאחרונה בגיל 12 (גם הוא וגם היא, אם כי בהפרש של שנתיים). לפני שנפיג את הרעב של קארל, עצירה מתבקשת בסופר Albert Heijn שהוא אחד ממוסדות השילוש-הקדוש האמסטרדמי בהם בילינו על בסיס יומיומי: האב (Albert Heijn) – שסיפק לנו מזון משובח לארוחות הערב ; האם (Coffee Company) – שסיפקה לנו תחליף מקומי לסטארבקס ; ורוח הקודש (Hema, יש לומר היייימה בהולנדית) שסיפקה לנו קניות מוזלות של אביזרי בית והלבשה, וכן אבן נגף של וויכוחים “בזבוז זמן” למינהם. יום ארוך, וכולם נרדמים באותה המיטה יחדיו.
.
היום השני נפתח בתרועה, וגם שערי השמיים שהחליטו שאת חוויית מזג האוויר הגשום אנו צריכים לחוות בכל עיר באירופה בה נבקר. הלונדוני פיצח את מפת הטראם, ואנו שמים פעמינו לכיוון כיכר המוזיאונים, בשביל לחוות מוזיאון מסוג קצת שונה – Moco. המוקו (מבוטא moco אבל בפי הלונדונים moocoo כמחווה לדודים…) מציג תערוכה של בנקסי אומן הגראפיטי הלונדוני הידוע בהדפסי המחאה-החברתיים שלו וכן קומץ יצירות ופסלים של דאלי, האומן האהוב עליה עוד מימי “טירוף וסטייה ביצירה”, עבודת תיזה שתאפשר לכם לגלות את זהותה של הלונדונית, אם אתם ממש (אבל ממש) משועממים.
מה שכן, ביקורם של הלונדונים יוצר בעיית אבטחה לא פשוטה: הקטנטן, שרגיל לפספס כל מה שנעשה בין 10 בבוקר למחצית היום, נרדם בעגלה, והמאבטח ההולנדי המבוהל מעולם לא אישר כניסה של עגלה למוזיאון הקטן, עמוס המדרגות. לאחר שיחה בהולנדית נעימה לאוזן (?!) וקבלת ההיתרים המתאימים, הוחלט שהלונדונים הזכרים יורשו לעמוד בפינת חלל הכניסה (מי ברגל מי ישן בעגלה) בזמן שהלונדוניות סוקרות את המקום, אח”כ יתבצע חילוף. אין דבר שעומד בפני הרצון (לישון. של ההורים).
התערוכה של בנקסי יפה אך לא מפילה. כנראה שאם כבר ראיתם את שלל המחאות החברתיות של האמן העלום ברחבי לונדון, בשורדיץ’, ועל גדר ההפרדה בבית לחם – קשה להתלהב מעוד קצת “No more war – no more bloodshed”. התערוכה של דאלי מצומצמת מאד, ועם קיבה מקרקרת ועצירה מנדטורית אצל אלברט הסופרמרקט (הקטנה דורשת) – אנו ממשיכים למקום בו תכננו לבלות צהרי יום גשום: De Hallen.
De Hallen הוא מרכז תרבות, מדיה, אופנה, אומנות ואוכל (כך מציג את עצמו אתר האינטרנט של המרכז), אבל אנו פוסחים על אולם הכניסה העמוס בדוכני וינטאג’ לממכר תקליטים, ונכנסים ישירות ל-FoodHallen, מתחם מזון מקורה עם מקומות ישיבה במרכז (המזכיר לנו קצת את Torvehallerne שבקופנהאגן).
הבעיה המרכזית של Foodhallen, במיוחד ביום גשום, היא העומס. קשה מאד להשיג פה שולחן, ואפילו חווינו תקרית סינדרלה עם נעל שנאבדה במירוץ לשולחן. מעבר לכך, ריבוי האנשים מביא להמתנה ממוצעת של כ-12 דקות למנה מאחד הדוכנים, כך שכדאי לתכנן בקפידה ולהתחיל עם המנות עבור הילדים ועם הדוכנים היותר עמוסים.
הקטנים חלקו המבורגר מצויין מה-Butcher, הגדולים חלקו דים סאם מהדוכן שבקצה וגם קוקטיילים מעניינים מבר ה-G&T שבמרכז. המנה הוייאטנאמית של ספק סושי ספק בוריטו עטוף בדף אורז הגיעה כבר מאוחר מדי, ואת שארית העוף סיימו הגרסא ההולנדית של סיינפלד במשקל כבד, שהיו מאד נחמדים וישבו לידנו בזמן שהקטנים הוסיפו להם לאווירת הכאוס שגם ככה שוררת במקום. יש לציין לטובה את הדים-סאם המאודה עם מילוי קרם אנגלייז.
מכאן העייפות כבר אופפת את הקטנה, ורק הקטנטן שחרפ כל הבוקר מחזיק עדיין בעירנותו. ההורים על אף מזג האוויר הרטוב צריכים את פיקס הקפה של אחר הצהריים ומוצאים להם את סניף הקופי-קומפני (שהומלץ ע”י החברה כתחליף לעיר בה סטארבקס כלל וכלל אינו שולט) בכיכר Spui.
הקפה טוב, ואפילו טוב מאד, מזכיר במידה מסויימת קפה ישראלי ולא את הסטארבקס האמריקאי או מכת המדינה בבריטניה – הקפה האוסטרלי החמצמץ. בנתיים אנו שמים לב שאת פסל ה-“Het Lieverdje” שהוא בתרגום חופשי “החמוד הקטן” מישהו הלביש בחולצה של צבא היהודים – אייאקס אמסטרדם המקומית.
החזרה הביתה כהרגלה עוצרת אצל אלברט היין (זה מהסופר), ואנו משחררים את קארל לטיול ערבי בגינה. הערב יכל להסתיים ללא תקלות אלמלא קארל, שכנראה הבין שרק בשבוע הבא יחזור להיות בן חורין, היה חוזר לדירה לארוחת הערב. שיטוטים רבים של הלונדוני בגינה הרחבה תוך קריאות “Ka-rel, Com Hier!” מסתיימים ללא חתול (ועם שכנים ששוקלים לקרוא למשמר האזרחי). הלונדוני כבר חושב כיצד לבשר למריוס והוריו שצריך לקנות חתול חדש, כשדווקא הלונדונית (שאינה נמנית על חברי אגודת צער בעלי חיים) חוזרת לדירה עם חתול רטוב בין שתי ידיה.
.
ביום השלישי אנו מקדמים בברכה את תוכנית המגירה ליום שמשי, ומתחילים את הבוקר בנסיעת טראם (בוקר בתרגום חופשי מאחר והשעה כבר 12) לאחר ארוחת בוקר משולבת עם חתול חופשי (שמשמעותה בכי, התלהבות ואמוציות).
בתכנון המסע שנערך בערב הקודם קרא הלונדוני שאין סיבה לבקר בשוק הפרחים הצף, הלוא הוא Blomenmarket והוסכם להימנע מהמקום בכל תוקף. וכך הצליח הלונדוני לנווט את מסלול ההליכה המוקפד ישירות לשוק הפרחים הממוסחר.
בניגוד לכמה ביקורות ב-TripAdvisor שוק הפרחים הפתוח דווקא מצא חן בעיני הלונדונית, ואינו עולה דמי כניסה. במקום בעיקר דוכנים למכירה של בצלים ופקעות, מה שהחזיר אותנו ל-Tulpenmanie – בועת הפקעות של המאה ה-17. בניגוד לביקורות, יש מספר חנויות שגם מוכרות פרחים אמיתיים ואפילו דוכן אחד של טוליפים מרהיבים, כיאה להולנד.
הביקור במקום לא אורך יותר מדי זמן, ובמקביל לשוק (שכולו צף על מי התעלה הסמוכה) ניתן לבקר בחנויות תיירותיות להפליא כמו מוזיאון הגבינה, גלריית ה-Magic Mushroom (למי שמחפש אקססוריז מהסוג שיש בעיקר באמסטרדם) ואפילו סטארבקס בשביל מי שלא מסתפק בקופי קומפני.
מסמנים V על אטרקציה תיירותית ראשונה עבור הלונדונים, ואנו ממשיכים על Leidenstraat הידוע, לכיוון מערב. עצירה מתבקשת לארוחת בוהריים מאוחרת ב-Bagels and Beans שזוהי רשת חביבה המגישה בעיקר את כל סוגי המזון על בייגלים. האוכל טעים, והקונספט של שוקולדים זעירים בצורת פולי קפה כתחליף לסוכר מוצא חן בעינינו ובעיני הלונדונית הקטנה שמרכיבה ארוחת בוקר מחופן שוקולדים ומיץ תפוזים. הבייגל מעולה, אך נציין לגנאי את הבייגל עם מיני חרקים ותולעים – גימיק או שיש הולנדים שבאמת אוכלים את הדבר הזה??
איך שאנו יוצאים מהמסעדה – הקטנטן מתעורר לו. הלום שינה, הוא מסרב לאכול את ארוחת הבייגל ומיץ ששמרנו לו, ומעדיף את סוכריות הגומי והשוקולד שהקטנה שמרה עבורו באותה הקופסא. עם תחושת ההקלה שטומנת בחובה העובדה שאחת הסבתות היא רופאת שיניים, אנו ממשיכים על הרחוב, בעודנו חולפים על פני סניף פלאפל Maoz שכבש את אירופה (הראשון אגב לא רחוק ברחוב Reguliersbreestraat).
היום יפה ואנו נאלצים לבלות דקות רבות עם מפריחת בועות הסבון בכיכר Leidseplein היפה, בהמשך אנו עורכים סיור חפוז ומירוץ עגלות בפארק Vondelpark, עם עצירה לנקות את הנעליים מהבוץ האמסטרדמי, לאחר קיצור דרך לא מוצלח של הלונדוני. למי שיש יותר זמן ומחליט לחרוש את הפארק כולו, מומלץ שיבקר עם הילדים ב-Kinderkookafé הנמצא בקצה הצפון מערבי. זהו בית קפה ייחודי המאפשר לילדים בני 1-6 לנסות את יכולתם בבישולים, וכן מציע סדנאות בישול אמיתיות לילדים מגיל 8, גן ירק ומגרש משחקים.
מכאן, אנו יורדים ישירות לרחוב הקניות יוקרתי P.C. Hooftstraat, מעין השדרה החמישית של אמסטרדם, אם תרצו. צהריים בטיפאני (ללא רכישות למרבה מזלו של הלונדוני, אך עם משחק תפקידים מעניין של הקטנטנים שעוד מעט והיו מקבלים הצעת עבודה במקום); פוזות של הקטנה למצלמה מול חנות הדגל ההולנדית של שאנל (היא לומדת מהר) ואנו שמים את פעמינו לכיוון המקדונלדס של רחוב Leidenstraat לארוחת צהריים סופר-מאוחרת. בדרך הקטנה סוף סוף מסכימה להצטלם ליד כרזת פרסומת למוזיאון Moco עם הילדה והבלון האדום של בנקסי, הלונדונית (שניסתה לביים את התמונה מספר לא מבוטל של פעמים בעבר) – סוף סוף רווה קצת נחת.
טיול מקרי ב-SpiegelGracht מגלה רחוב יפהפה המכיל שלל חנויות מעניינות וגלריות אומנות. זהו גם תחילתו של המרדף אחר פסל ה-Miffy בסגנון מירו (בחו"ל אסור לחכות, אם רוצים - קונים, כי לא חוזרים לאחור זהו כלל שטוו ההורים של הלונדוני שעודנו תקף). למי שרוצה להבין מה פשר המהומה – מספיק שיקרא על המאבק בין מיפי, הארנבת ההולנדית, לבין הלו קיטי, היפנית. הלונדונים בעד מיפי – למרות שהלונדונית הקטנה אולי לא תסכים.
עצירה מקרית אצל השוקולטייר Vanroselen מספיקה לנו כדי לקבל את פיקס הסוכר של אחה”צ, וגם הקטנים נהנים להם מפרלינים יוקרתיים, רגע לפני שהם קורסים בעגלות.
מכאן אנו משוטטים עד כיכר דאם המוכר, ונקלעים ליריד הלונה-פארק האנדרלמוסי שתפס כאן משכן קבע. עצירה נוספת של הלונדוני בכלבו de Bijenkorf היקר, ושל הלונדונית בסניף של רשת C&A הגרמנייה (שזוהי הרשת האירופאית היחידה שאין לה ייצוג בלונדון), ואנו מוכנים לעלות על טראם חזרה לכיוון הדירה, ששוכנת בקרבת המוזיאון היהודי.
בערב, אנו מאמצים את ההמלצה של בעלי הדירה ויוצאים לאכול באיזור. בכלל, המיקום של Waterlooplain מצויין למי שמבקר באמסטרדם עם ילדים: מעבר לקרבה למוזיאון היהודי, אפשר ללכת מכאן ברגל לגנים הבוטנים, לגן החיות, ואפילו לכיכר דאם. כמו כן, הנסיעות בטראם למוזיאון המדע – NEMO במזרח ולכיכר המוזיאונים במערב, קצרות באופן יחסי.
הפיצרייה de Pizzabakkers היא מקום כזה שמקדם בברכה ידיים קטנטנות שמחפשות תעסוקה כל הזמן. איך שמגיעים ניתן להזמין (ללא תשלום) כדור בצק של פיצה עבור הילדים, מה שמבטיח הסחת דעת ארוכה, והרבה שקט להורים שרוצים לסיים יום של שיטוטים עם מנת כוהל בדם.
האוכל במקום מצויין, במיוחד אחרי יום מעייף, וכשהילדים עסוקים להם בסדנת אפייה מאולתרת, הלונדונים נהנים גם מפרוסקו-לימונצ’לו עם נענע ומכוס יין אדום.
עייפים ומרוצים אנו חוזרים לדירה, קורסים לנו על המיטה הרחבה, לקול ייללותיו של קארל.
.
כמו כל mini-טיול, היום הרביעי להפיכתם של הלונדונים ל”הולנדונים” יהיה גם היום האחרון, אך לא לפני שאנו יוצאים לטיול נוסף ב-Kalverstraat שאיכשהו מוביל אותנו ל-Rembrandtplain ומשם לרחוב Utrechtsestraat. זהו רחוב עם הרבה בוטיקים וחנויות קישקושציה חמודות להפליא.
עצירה בקונדיטורית Patisserie Kuyt מציידת אותנו בעוגיות מזרחיות (בהולנדית הן נקראות בשם הקליט Holtkamp kroketten) ופיננסיירים בטעמים מיוחדים כמו שוקולד עם שברי אגוזים ופיננסייר אוכמניות. אלו נועדו להישמר לכשהקטנים יקוצו להם, אבל בחיים כמו בחיים – you snooze you lose, ורק הקטנטן עוד יצליח להנות מהקרוקטן המלוחות מאוחר יותר. כמו שנאמר “Ach ja, wat dan ook” שזה סוג של נו שוין, בהולנדית.
העוגיות פותחות לנו את התיאבון ואנו עוצרים ב-Vishuisje Herengracht, שזהו מזנון הרינג מהיר, אחד מיני רבים שפרוסים להם ברחבי אמסטרדם. מי בלחמניה, מי בלי פחמימות, ואנו ממשיכים לנו ברחוב הבוטיקים.
עצירת קפה ב-Kaldi, שזוהי רשת בזכיינות של בתי קפה ותה מדופלמים, שמגישים את הקפה שלהם עם stroopwafel קטן – ופל הקרמל ההולנדי – בדיוק כמו שצריך לעשות. נציין שהקפה היה באמת מצויין, רק המוכר היה stroop-חביב, מה שהכניס אותו לתחום המציק. אפרופו שאלה תמימה איפה הסניף הקרוב של Hema (‘היי-מה’ הוא מתקן ונכנס ישר לקטגורית אוייבי המדינה) והוא מסביר לנו איך לחצות את שוק Albert Cuypmarket.
אלברט קויפ? השוק? רגע… האם הדרמנו כ”כ שהגענו לעוד נקודת ציון שכבר חשבנו שנפספס. כשיש עוד כשעתיים למפגש שלנו עם המונית, אנחנו מרימים רגליים ומתגלגלים לאחד השווקים הידועים והארוכים באמסטרדם.
באתר האינטרנט שלו מתגאה Albert Cuyp שהוא אחד השווקים הגדולים ביותר באירופה עם למעלה מ-260 דוכנים. ואכן במקום מספר תחנות לממכר של ה-Stroopwafels כשהם חמים וטריים, ירקנים, מוכרי דגים ובשרים, דוכני הרינגים, דוכני לחמים וכן רוכלי ממורבילייה למינהם. בהחלט נקודת ציון חשובה. אנו מצטיידים בשקית של Stroopwafels בשביל האספרסו בלונדון, ומסתבכים קצת למצוא את הטראם שיביא אותנו חזרה הביתה.
שבע שנים כבר אנחנו בלונדון, ושבע שנים שאיכשהו אנחנו מצליחים לא להגיע לאמסטרדם, חרף חברים רבים (מישראל) שפוקדים את עיר החטאים האירופאית חדשות לבקרים. אז נכון, שזהו טיול רגוע עם ילדים, אבל יש שפע של פעילויות ואטרקציות בעיר לילדים שהומלצו לנו – ולא הספקנו אפילו לחשוב להגיע אליהן.
בשדה התעופה Schipol הקטנים מצליחים לכפות מקדולנד’ס אחרון ודי (הרי בלונדון מקבלים קטשופ בחינם, באמסטרדם החווייה שונה לחלוטין). מעבר לכך אנו כמעט ומאחרים את הטיסה בשל בילוי במשחקיה של מוזיאון NEMO, ומספיקים אפילו להרים מיפי אחת, יותר קטנה מהמתוכנן, אך היא ממלאת בגאון את סלון ביתנו שהיה כה חסר עוד פסל פורצלן שביר. הנסיעה בטיוב חזרה מ-LCY (שדה”ת הקטן שבסיטי) כבר גורמת לנו להתגעגע למעליות המצוחצחות של המטרו האמסטרדמי.
100 פוסטים ב-7 שנים, זה ממוצע של פוסט אחד ל-3.6 שבועות, אבל אם נשקלל את העובדה שגם באמצע הספקנו לצרף עוד שני לונדונים לחבורה, קשה לבוא אלינו בטענות.
הלונדונים במספרים:
1 עיר אחת
4 לונדונים
7 שנים
10 פוסטים מחוץ ללונדון
12(20) אולימפיאדה
21 מוזיאונים וגלריות
43 ביקורות על מסעדות
100 פוסטים
אמסטרדם – מסעדות מומלצות:
| De Pizzabakkers (סניף) Overtoom 501 http://www.depizzabakkers.nl/overtoom/ |
Bagel and Beans Keizersgracht 504 (סניף) https://www.bagelsbeans.nl/en |
The Happy Pig Pancake Shop Amsterdam Rosmarijnsteeg 12 https://www.thehappypig.nl |
| (בריסל) T’ Kelderke Grand Place 15, Bruxelles http://www.restaurant-het-kelderke.be/ |
מקומות אוכל:
| Patisserie Kuyt Utrechtsestraat 109-111 http://www.patisseriekuyt.nl/ |
Vanroselen Fine Chocolates Nieuwe Spiegelstraat 72 https://www.vanroselen.nl/ |
De Hallen – Foodhallen Hannie Dankbaarpassage 47 http://foodhallen.nl/ |
| Vishuisje Herengracht Herengracht 560 מזנון הרינג מהיר |
Albert Cuyp Market Albert Cuypstraat http://albertcuyp-markt.amsterdam/?lang=en |
Kaldi Utrechtsestraat 129 https://kaldi.nl/winkel/kaldi-amsterdam-utrechtsestraat/ |
קניות ומקומות אחרים:
| C&A Damrak 70 https://www.c-and-a.com/de/de/shop |
de Bijenkorf Dam 1, 1012 JS https://www.debijenkorf.nl/amsterdam |
| Moco Museum Honthorststraat 20 https://www.mocomuseum.com/ |
