כמחווה לפוסט המצויין בבלוג של ורוניקה, 20 סימנים שאתה גר בתל אביב יותר מדי זמן, החלטנו גם אנחנו (שמשיחה עם שמרית מביטוח לאומי נפל לנו האסימון שאנחנו כבר ארבע שנים פה!) למנות מהם 20 הסימנים שאתה חי בלונדון יותר מדי זמן.

1. אתה חוטף עצבים מאנשים שחוסמים את צד שמאל של המדרגות הנעות בטיוב

רק לפני כמה שנים היינו אנחנו אותם מעצבנים שעומדים אחד ליד השני ומעוררים את חמתם של הלונדונים הזועפים, שבד״כ גם יפנקו אותך באיזה ״סורי״ במבטא עמוק. היום אותם תיירים איטלקים עם משקפי היפסטר עבים שלא מאפשרים ירידה מהירה במדרגות הנעות – זוכים לאיזה ״נו״ עצבני גם מאיתנו.

חוסמים את המעבר … בלאדי טוריסטס !

 2. הוזמנת לקפה בעוד חודשיים וזה לא נשמע לך מוזר

אם בעבר היינו מגחגחים על האנשים שצריכים לפתוח יומנים בשביל קפה אחה״צ בשבת כלשהי בשלהי פברואר, הרי שהיום אנחנו פשוט עונים ״we'll pencil it in" וממשיכים בשגרת חיינו.

3. כל עלייה של מעלה בטמפרטורה ושמיים נקיים מעננים מוציאים אותך לפארק

כבר נואשנו מלקבל ויטמין די שלא יוצא מתוך בקבוק, והפכנו לאותם בריטים שמטיילים להם ב-5 מעלות עם מעיל קל ומשקפי שמש ומשכנעים את עצמם שיום יפה היום. לא פלא שהלונדונית הקטנה חוטפת חום כל פעם שהיא נוחתת תחת שמש תל אביבית קופחת.

4. אתה יודע מה ההבדל בין הפאבים השונים

בין אם זה ה-Bull, הFlying Horse או ה-Counting House, אנחנו יודעים בדיוק כבר איזה פאב מתאים לאיזו מטרה ואיזו בירה תוגש איפה ולמה דווקא ללכת לשם. אם לפני ארבע שנים עוד תהינו לעצמנו למה דווקא לכאן ולמה דווקא עכשיו, ומה בכלל ההבדל, היום גם אנחנו יודעים מתי זה זמן לסטלה קרה ומתי קמדן לאגר is the way to go…

5. הפכת לאלוף העולם בזיהוי מיני סלבס אנגלים

אם בעבר Ynet או וואללה סלבס היו מקבלים את מרבית רוחב הפס הביתי שלנו הרי שהיום שיטוט יומי בדיילי מייל, בעבודה או on the go, בשיתוף קריאה הדוקה של מגזין Hello תופסים את שעות הפנאי. ארבע שנים עם שטיפת מוח כזו וגם אתם תזהו את תמרה אקלסטון, קלי ברוק או אימוג׳ן תומאס אם יחלפו לידכם אי שם במייפר או בצ׳לסי. אבוי לתאים האפורים שאבדו.

6. נהיית מספיק סבלני בשביל לעמוד בתור

כמו שחברה הצביעה בדיוק רב, אנחנו נוחתים בארץ ולא מבינים לאן נעלמו להם המרפקים שמקדמים אותך בתור למשרד הפנים או לביטוח לאומי. ארבע שנים בלונדון יהפכו אותך לחובב תורים מושבע (לפחות חלק מאיתנו) ורק אחרי שעה שנותרת בדד בתור למונית בנתב"ג – תבין שיש דברים שלא עובדים במזרח התיכון.

7. מדרגות בכל פינה נראות לך חלק לגיטימי מהסטטוס קוו

בין אם אלו זרים שסוחבים לך את העגלה במעלה מדרגות הטיוב, ובין אם אלו הרגלים של מסע אלונקה שפיתחנו לעצמנו (כאשר הוא אוטומטית מרים את קדמת העגלה והיא במאסף) – הרי שהאובססיה הלונדונית למדרגות בכל מקום היא משהו שלא הגיוני שהתרגלנו אליו. יחד עם זאת אנחנו כבר לא חוששים וככל שיש יותר שקיות לסחוב – כך נהיינו נחושים יותר.

8. It's in the slang, Innit ?!

ארבע שנים של הנהון ראש בלתי פוסק כשאנשים במבטא כבד מדברים באופן לא מובן, ובסוף הסלנג הקוקני מוצא את דרכו גם להבנה שלנו. Innit, bruv, mate ושימוש נכון של cheers ושל smash וגם אנחנו יודעים לבטא חלק מהמילים שיגרמו אפילו לאמריקאי התורן להיות במבוכה.

9. אתה יושב בשולחן עם קולומביאני, צרפתי, גרמניה, סיני, בלגי ממוצא הולנדי, הולנדית-יפנית וקוריאנית וזה נראה לך שיגרתי

גם אנחנו מצאנו את עצמנו בסיטואציות (ואפילו בסלון ביתנו) שהרכב הלאומים הנוכח נראה כמו מועצת הביטחון של האו״ם, בשינוי קטנטן: ללא שום אנגלי באופק. כן ככה זה בלונדון – אפשר להרכיב חבר לאומים חדש מכל קרון טיוב, ואילו הימצאותם של האנגלים לאט לאט נעלמת מהאופק. מזל שיש את אסקס.

10. נהיית פריק של מאכלים אתניים

ובמיוחד כאלה שאפשר להשיג תל אביב בכל פינה: נהיינו אנשים שימכרו את אמא שלהם בשביל בורקס ושישלמו £30 עבור מנה של כרובית בטחינה אצל אוטולנגי. חוצמזה, אתה גם פרופסור לפלאפל, חומוס, שקשוקה וטחינה, ומצופה ממך לעמוד על כל ההבדלים הקטנים שבין המוסדות השונים שמוכרים אותם (״רשת יאללה יאללה היא לבנונית בעוד פילפל זה של בחור ישראלי ולכן גם אין פטרוזיליה בטחינה״ מוצא את עצמו הלונדוני מסביר לקולגות אנגלים שהגיע תורם לעמוד ולהנהן בראש).

זה יעלה לנו ביוקר! כרובית אצל אוטולנגי

11. אתה בשום פנים ואופן לא נמצא בלונדון בקריסטמס

כמו שלמדנו בדרך הקשה – לונדונים אמיתיים מבלים את חופשת חג המולד בכל מקום שהוא אינו – לונדון. אל תתפתו לדילים של הרגע האחרון! חוץ מאוכל סיני זול במיוחד, לא תמצאו מסעדה אחת פתוחה לרפואה בחג המולד. יתרה מזו, תמצאו את עצמכם כמו התיירים המסכנים שמשוטטים להם בכיכר פיקדילי ועם יד על המצח חושבים ׳איזה פריירים יצאנו׳

12. אתה לא משאיר טיפים ואתה גאה בזה

בין אם במונית ובין אם מסעדה (12.5% שירות כלול בחשבון) לא משאירים פה טיפ וכדאי גם להסביר את זה לקרובים ששלחת להם מונית לשדה כדי שלא "יקלקלו״ לכולנו. במקרה הטוב אנחנו נותנים £2 לשליח של הסופר שבתמורה לכך נמצא קרוב לנשק לנו את כפות הרגליים על נדיבותנו.. מי אמר שבלונדון אין מעמדות?

13. אתה נכנס למונית עם עגלה וזה נראה לך סביר

ככה סתם, עגלה או מזוודה, ללא צורך בבגאז׳ וחלילה שהנהג לא ייצא לעזור. הבלאק קאב הלונדונית כבר נראית לנו כדבר הטבעי ביותר בעולם, ואפילו אנחנו כועסים על נהגי המוניות בישראל שרוצים, איך לא, שנקפל את טנק המרכבה הזה ונכניס אותו לתא המטען.

מי צריך תא מטען? הכל נכנס לבלאק קאב

14. אתה שותה תה

אוקי אז לא כל הזמן ובטח שלא במקום קפה, אבל מזה כבר כמה זמן שאנחנו מוצאים את עצמנו עם כוסות תה וביסקוויטים ואפילו – רחמנא לצלן – מכינים קנקן משפחתי. התה הפך ממשקה של מחלה לסוג של מחלה אחרת, מוגש עם דיג׳סטיב של מקוויטיז.

15. אתה אוכל קריספס

אז אם בארץ תפוצ׳יפס זה משהו שאולי האחיינים של הלונדוני אוכלים, הרי שבלונדון ה״קריספס״ להבדיל מה״צ׳יפס״ הוא אובססיה של ממש. עם תחרות שנתית של טעמים של ווקר; מגוון כמו סטייק, פפריקה, חומץ בלסמי ושרימפס; 700 יצרנים שונים; ופרסומות של אליל כמו גרי ליניקאר, הרי שאי אפשר לברוח מזה. עם 33% שומן בערך, גם לנו יש תמיד איזו שקית במזווה.

16. אתה קורא את הטיימס

אם בשביל להתעצבן על כמה הוא אנטי-ישראלי או בשביל להתלונן על המגמתיות האנטי-ישראלית, גם אנחנו קוראים את הטיימס. למעשה אנחנו מנויים לטיימס בראשון ולא מתביישים להודות בזה. עיתון ששם את גדעון לוי בכיס הקטן אבל מספק רצף של מתכונים שכל בית צריך כמו עוף צלוי ברוטב שזיפים. למה בעצם אנחנו צריכים את זה?

17. אתה יודע את המילים לשירי ילדים כמו the Grand Old Duke of York

במקום "עוגה עוגה" ו"בוא אלי פרפר נחמד", אנחנו מוצאים את עצמנו מפזמים בהתלהבות יחד עם מגוון שלם של לאומים את המילים לשירים כמו "the Grand Old Duke of York",
"the Bear went over the Mountain " ו-"Hop Little Bunnies". ככל שהמילים יותר מטופשות ככה הקטנה יותר מבסוטה, מה שגורם לנו לתהות איך בדיוק האומה הזו שלטה בעולם במשך מאות שנים.

18. למדת מה זה flat white, dry & wet במונחים של קפה

flat white הוא משקה פופלרי של קפוצ'ינו בכוס קטנה וללא קצף, משעמם בדיוק כמו שקפה אנגלוסקסי צריך להיות. Dry זוהי בקשה לקפה עם הרבה קצף ו-Wet לקפה ללא קצף כמעט – בשביל מה בכלל לטרוח? כמו כן אתה מבין שקפה טוב הוא בהכרח אוסטרלי ומשום מה הוא תמיד חמוץ שמוסיפים לו סוכר… whatever!

מהו פלאט ווייט? שום דבר שהומצא באוסטרליה לא יכול להיות טוב…

19. לא עובר חודש בלי Click & Collect בג'ון לואיס

רשת הכלבו ג'ון לואיס היא מוסד שכל אנגלי שמכבד את עצמו ביקר בו לפחות פעם אחת בחודש האחרון, אם לא באופן פיזי אז לפחות דרך אתר האינטרנט. אם מארקס אנד ספנסר פונה לקהל יעד ממוצע של גיל הזהב, הרודס לבני הדודים העשירים, וסלפרידג'ס למי שמוכן להוציא 120 ליש"ט על מצעים, הרי שרשת ג'ון לואיס מיצבה את עצמה בצורה יותר יוקרתית מרשתות הכלבו האחרות אך במחירים שפויים. בין אם זו מכונת קפה, או מוצץ, אנו מוצאים את עצמנו מזמינים מג'ון לואיס ישירות לסופרמארקט השכונתי שלנו לפחות פעם בחודש, ונמנעים מההליכה רוויית הסטרס עם התיירים באוקספורד סטריט.

20. יש לך כרטיס חבר למוזיאון הטייט

בדחף של רגע, באיזשהי נקודת זמן לפני שלוש שנים, בשנה שהיו בה מספר תערוכות צפויות, איכשהו, עשינו מנוי למוזיאון הטייט. מאז – אנחנו נזכרים לבטל את הדבר הזה רק אחרי שהתשלום השנתי כבר יורד. וכך, גם אנחנו בריטים פוצים עם מנוי למוזיאון, לשמחתם הרבה של כ-ל מי שבא לבקר אותנו, שזוכה דבר ראשון להשתמש בו. הטייט בטח בטוחים שאנחנו חובבי אומנות מושבעים עם עשרות כניסות לכל תערוכה ותערוכה. עם אחד – כרטיס אחד!