מחוץ לאנגליה

אוי אמסטרדם – הפוסט ה-100 של הלונדונים!

לציון חגיגות המאה (ולא מדובר בגיל של המלכה) הלונדונים חזרו לספר לכם על חופשת ה-half-term שלהם. אכן, זהו הפוסט מספר 100 שלנו, וכמה מתבקש שדווקא בו נספר על ארבעה ימים בהם החלפנו את הבירה שמתנתקת מהיבשת בעיר הכי אירופאית שיש – אמסטרדם.

 

המשך לקרוא »

!Achtung Baby

הפור נפל בקרב החבר'ה, והפס המיוחל מהלונדונית התקבל בקלות יחסית. וכך קרה שלאחר שהיא נדחסה לה בטיסת הלילה של אלעל לכיוון תל-אביב – הלונדוני התעופף לו אל העיר הכי מאוחדת באירופה, לסופה"ש לרגל מסיבת הרווקים של י' בברלין (ובזכות חופש הבנק הולידי של יום ב' שעבר)


קשה להיזכר ולתמצת שלושה לילות בברלין בפוסט קצרצר אחד, על אחת כמה וכמה שמתמודדים עם כמויות הבירה שעברו על התאים האפורים.

berlin1

ובכלל, האם הלונדונים לא חוטאים למטרתם בפרסום פוסט על העיר היריבה, אוייבת ניצחת בשתי מלחמות עולם, נציגה (במחציתה) של ציר הרשע הקומוניסטי בגבול המערב, ולא פחות מזה בירה בה הונף הגביע העולמי פעמיים יותר מאשר בלונדון???

התשובה היא לא – כאשר בשעה וחצי טיסה מהית'רו, הלונדוני מוצא את עצמו בשדה התעופה המצ'וקמק Tegel, אנו מתייחסים אל ברלין כאל אחת מהמיני ברייקים האולטימטיבים של הלונדונים, לא פחות מאשר אדינבורו, דבלין או כל יעד אנגלוסקסי אחר.

המשך לקרוא »

כריסטמס באדינבורו

הטמפרטורה שירדה מתחת לאפס לא הרתיעה אותנו, ואנו חברי ה-Extreme Weather Squad שמנו פעמנו לכיוון החוג הארקטי, מעבר להרי האופל – שם שוכנת לה הבירה הסקוטית האדיבה – אדינבורו. התאריך: כריסטמס שעבר ; המשימה (אם תחליט לקבל אותה): לתור את הבירה הסקוטית בשלושה ימים תמימים ולא לקפוא למוות, ואף מבלי לאבד אצבעות לכוויות כור ; האמצעים: כולם כשרים; חברי הצוות: הוא – כישורים: סיבולת קור אפסית, יכולת ניווט עירונית מרשימה ונטייה לנקוש שיניים ולסרב לצאת מחדר המלון, היא –  כישורים: זיכרון פנומנלי לשמות ומקומות, נטייה לאף אדום בטמפרטורות קיצוניות והתניה לסרב לחזור לחדר המלון עד גילוים של שברי מאמץ ברגליים (שלו).

כפי שזה נראה חברי הצוות הנ"ל הם האחרונים שאית'ן האנט היה בוחר למשימה בת שלושה ימים באדינבורו, גם אם כל תכליתה של משימה זו היא לאכול, לתייר ולשתות כמה שיותר ווריאציות של משקאות וויסקי אפשריים. יחד עם זאת, הלכנו על האקסטרים, וחזרנו בשביל לספר. שלושה ימים וקצת בעיר הסקוטית היו אחד מהמיני-מונים (ההגדרה שלה לטיולים קטנים ע"ח ירח הדבש שמעולם לא קיבלה :() המוצלחים שלנו.

שמש מעל אדינבורו סקוטלנד

שמש מפציעה באדינבורו. רגע נדיר בחוג הארקטי.

המשך לקרוא »

כבשים בוויילס

פוסט אורח מאת הסטודנט



-"איך קוראים לכבשה קשורה לעמוד תאורה בווילס"?
-"מועדון חשפנות"

כשלאנגלים נמאס לספר בדיחות על צרפתים, גרמנים או אמריקאים, תמיד יהיו שם שכניהם הוולשים, חובבי הכבשים ומוכי הגשם. וכשהרכב השכור שלנו הפליג במחוזות ויילס, קשה היה להתעלם משני המוטיבים האלה. כבר ב'מעבר הגבול' הקיפו אותנו כבשים מכל עבר, מלחחות עשב רענן בתיאבון וכאילו גשם עיקש לא שטף אותם (ואותנו).

כן, גם אנחנו ברחנו מלונדון ביגונה, ובמקום לשוטט ברחובות הריקים החלטנו להצפין לווילס. זוג חברים הניח על השולחן הצעה מפתה: רכב שכור, ביקתה חמימה, אח, שוקו ואלכוהול לרוב. אולי גם טיולים קצרים בסביבה. וכך בבוקר הכריסטמס שמנו פעמינו לפארק הלאומי Snowdonia אשר בצפון ווילס.

הפארק הלאומי סנודוניה בוויילס - טיולים בבריטניה

סנודוניה – אוצר לאומי וולשי

המשך לקרוא »

סופ"ש בדבלין

פוסט אורח מאת הסטודנט


טוב. כותבי הבלוג הפעילו עלי לחץ פיזי מתון, והחלטתי לשם שינוי להיענות לבקשתם ולחלוק קצת רשמים מסוף שבוע של שכרון חושים שבילינו, 'סטודנט' ובת זוגתו, באחד מהפרברים הקצת יותר רחוקים מהכרך – רק 45 דקות מגטוויק.

אולי אני מסתבך עם כמה אירים, אבל הרושם הראשוני בדבלין הוא באמת טיפ טיפה כמו חצר אחורית של האימפריה לשעבר: הלבנים החומות, הבתים עם קומת המרתף האנגלית הפונה לרחוב, פאבים אפלוליים והנהיגה בצד הלא נכון של הכביש. אבל בדיוק כאן נגמר הדמיון. כפי שהבנו די מוקדם, האירים הם עם גאה ולבבי, ויפטרו בבוז כל ניסיון להשוות בינם לבין האנגלים.

דבלין - בניינים אדומים והרבה שקט ברחוב

לדבלין הגענו בזכות המלכה הבלתי מעורערת (טוב, אולי קצת, אם תשאלו רופא נפש) – ליידי גאגא בכבודה ובעצמה, שנתנה הופעה באצטדיון AVIVA. נחתנו ליום שמש מפתיע בנמל התעופה הסימפטי, ובעל הדירה ששכרנו – בחור סימפטי עוד יותר – בילה איתנו לפחות 45 דקות בשיחת נפש שכללה בין היתר המלצות לבתי הקפה והפאבים היותר שווים בעיר.

כשיוצאים לרחוב מיד מבחינים בהבדל הכי גדול בין דבלין ללונדון. שקט. פתאום אף אחד לא עמד בדרכנו וגם אנחנו לא הפרענו לאחרים כשביצענו פניות חדות בהליכה חסרת החלטיות אופיינית לתיירים.

המשך לקרוא »

דמפלינג'ס במושבה

אז הרחקנו למזרח ויצאנו לחופש (קורה אחת לשנתיים בערך), ולמרות שאנחנו לא מתכוונים להפוך את "לונדונים" ל"מסע עולמי", הונג-קונג בכל זאת הייתה עד לפני 15 שנה מושבה וותיקה של הממלכה הבריטית. הסממנים הבריטים קולוניאליסטיים נראים בכל פינה: מכוניות נוסעות בצד הלא נכון של הכביש, Mind the gap please ברכבת התחתית, ועד מלצרים סינים שלמדו לומר "cheers" אחרי כל משפט שני.

אחרי שבוע וחצי ב-mainland China – הונג-קונג הייתה הדבר הקרוב ביותר לבית שראינו מזה הרבה זמן, אם כי הצבים המבושלים ב-Kowloon וריח ה-Smelly Tofu לא בדיוק מזכירים את המטבח של אמא (לפחות לא האמהות שלנו…)

הדבר הראשון שנתקלים בו בהונג קונג הוא בניינים – רקיע השמיים מלא בגורדי שחקים והמקום מזכיר במידה מסויימת את התפוח הגדול. הדבר השני הוא דים סאם! בכל פינה ניתן למצוא "בתי תה" אלו או אחרים, רק צריך לדעת היכן לחפש ולאן ללכת. במשך חמישה ימים בקולוניה הבריטית הוותיקה (בדימוס) טעמנו שלל כופתאות ואנחנו מגישים אותם פה במהדורה מיוחדת של "הונג קונגים".

הונג קונג

עם הנחיתה בסין, בין אם ביבשת או בהונג קונג, מריחים את ריחות האוכל של המזרח עוד בטרמינל. האוטובוס הדחוס בשדה"ת של הונג קונג לקח אותנו לתור ארוך בביקורת הדרכונים. שעה מאוחר יותר ואנחנו כבר מציצים מהקומה ה-28 במלון על נוף של גורדי שחקים מסביב למפרץ. אז מה עושים דבר ראשון? הוא אומר בריכה. היא אומרת קניות. ואחותה "הסינית" אומרת green tea עם פניני טפיוקה. על דים סאם מסכימים כולם, אפילו עובדת המלון החייכנית (הן כולן חייכניות).

המשך לקרוא »

כל הזכויות שמורות ללונדונים http://www.londonim.co.il
העתקת תוכן, תמונות, פוסטים, תגובות או כל מידע אחר אסורה בהחלט. לבקשת תוכן ברשות בלבד יש ליצור קשר עם מנהל האתר
כל המגיב או מפרסם מידע בבלוג לונדונים עושה זאת על אחריותו האישית.

 
מילות מפתח: לונדון | לונדונים | Londonim | London | מדריך טיולים | אירופה | מסעדות בלונדון | ברים בלונדון | מוזיאונים בלונדון

RSS feed