מזה שבוע שהלונדונית הקטנה החלה לטעום מזון מן הצומח, וכהורים גאים ומרוגשים ("תראו היא לא יורקת את זה!!") הרי שמזה אותו שבוע אנו חורשים את שוקי האיכרים המקומיים כדי למצוא את הגזר המתוק ביותר … התפוח שאין בו טיפת חמיצות … הקישוא המושלם … והכל צריך להיות אורגני כמובן. המסע הפעם הוביל אותנו למרליבון, אחד המחוזות החביבים עליה, שם תמצאו בבוקר יום א' את אחד משוקי האיכרים הגדולים ביותר באיזור (המקומיים בצפון לונדון בד"כ קטנים באופן יחסי ומורכבים ממספר קטן של דוכנים). שמש מפנקת (התחזית הבטיחה לנו עד 15:00) והליכה דרך רג'נט פארק (כולל עצירה למרוח קרם שיזוף על האף) יצרו ציפיות ליום כיף שמשי במיוחד, האמנם?!

rrr

עושים שוק איכרים במרליבון

 

 

.

הישר מהפלחה

 


.

שוקי האיכרים של לונדון מציגים תוצרת מקומית טרייה טרייה הישר מהחוות הפזורות ברחבי אנגליה. מעבר להפנינג ואווירה תמצאו בשווקים אלו פירות, ירקות, פרחים וכן בשרים טריים (בקר כמו גם חיות טמאות למיניהן) לקנות הביתה או למאכל במקום, לחמים ודברי מאפה מתוצרת בייתית, דוכני מיצים, fishmongers, ביצים אורגניות ועוד ועוד ועוד.

שוק האיכרים של מרליבון הוא בין הגדולים משוקי האיכרים באיזור צפון לונדון, והוא כולל מספר ירקנים, כולל כאלה המביאים תפוחים וסיידר ממחוזות בעלי שמות אנגליים במיוחד המסתיימים ב-"shire".
את מסע הקניות מיקדנו בצרכיה של הלונדונית הקטנה, שאמנם למדה לאכול רק לפני שבוע, אך כבר מכתיבה אג'נדת מאכל מאד ספציפית (למשל ללא קישואים לתשומת לב הקוראת סבתא דר. א')

rrr

תבחר לי תפוח. מיני ירקות מאיפשהו-שייר

 המוכרים בשוק האיכרים הם בד"כ החקלאים בעצמם, והלה מאד גאים ושמחים להציע עצות לגבי מרכולתם. כך ניתן להיתקל במשפטים בגון "זה אותם גזרים מתוקים ש-my baby bruver אכל כארוחה ראשונה" … "החבילה הזו מבין כל התפוחים תהיה המתוקה ביותר"  … "אני אביא לך פרחים אכילים לשוק האיכרים בסוויס קוטג' ליום ד'" (לא נפתח לדיון את האובססיה של הלונדונית לפרחים אכילים ושימושם באפייה או את מערכת היחסים האישית שפיתחה עם אותו חקלאי).

עעע

ברוקולי סגול, פרחים אכילים – ירקות לא קונבנציונלים בשוק

למרות חיבתה של הלונדונית לירקות סגולים, וויתרנו הפעם על זנים שונים ומשונים לדוגמא: ברוקולי סגול, גזרים סגולים וצהובים, וחצילונים בצבע ויולט; וזאת לאור הלילה חסר שינה שעבר עלינו פוסט הנקה שהתרחשה לאחר אכילת "כרובית סגולית".
עעע

לאכול סלט במאדים: חצילי ויולט, גזרים סגולים וצהובים, עגבניות צהובות

חצי שעה של שוטטות פתחה את התיאבון גם לתינוק היותר גדול בחבורה, שהחליט בגחמה לטרוף לו סטייק סנדוויץ' בשעה 11 בבוקר, לאחר שיחה קולחת עם "בת האיכר" החביבה שכנראה גם שחטה את הפרה בעצמה. סכום שטר 5 ליש"ט עובר לסוחר.
עעע

סטייק סנדוויץ ופלירט עם בת האיכר – הכל בשביל התינוק הענק

את המשך היום תכננו להעביר בשוטטות לכיוון קמדן, לאחר שנתקלנו במקרה בשלט המבשר על "יום גנים פתוחים" – על כך בהמשך. מאחר שהיו לנו עוד כשעתיים לשרוף, המשכנו מזרחה לכיוון פיצרוביה, בחיפושנו אחר מקום חנייה ידידותי לעגלות, שלא יבוא בתלונות לשני טרוטי עיניים שמתכננים להעביר שעה בשתיית כוס קפה אחת.
 
.

לאכול בשירותים??

 


.
"Formerly a Victorian toilet, built around 1890 and mothballed in the 1960’s, the Attendant has been dormant for more than fifty years before being lovingly transformed into one of Europe’s most unique espresso & food bar spaces."
למרות שקראנו על ה-Attendant בטיים אאוט כפינה מומלצת בחום, לא הייתה ללונדונים שום כוונה לסחוב את טנק המרכבה הוורוד של הקטנה בגרם המדרגות המוביל לחלל שהיה פעם (שתי מאות מוקדם יותר!) שירותים ציבוריים.
אולם, שהלונדונית ירדה לבדוק על מה המהומה (בכ"ז לא כל יום שילדה טובה ירושלים נכנסת לשירותי הגברים) – המוכרים היו ידידותיים ומסבירי פנים, וכושר השכנוע שלהם לא גרם לה לחוס על גבו הגם ככה מתפרק של הלונדוני.
במורד המדרגות הוביל אבא את הנסיכה על האפיריון ובין המשתנות הוויקטוריאניות הונחה לאחר כבוד.
עעעע

ירידה לצורך עלייה – שירותים וויקטוריאניים בהסבה

ה-Attendant מציע בדיוק מה שתמצאו בבית קפה תל אביבי בקיוסק בשדרות רוטשילד: קפה משובח, משקאות ביתיים (קפה קר, אייס טי הום-מייד ומים מתוצרת שאיש לא מכיר), מבחר מצומצם אך מבטיח של כריכים (כולל סנדוויץ' קרואסון ששבה את ליבו והזכיר לו נשכחות מימי בזל העליזים), וכן מאפים בייצור מקומי ("The Dude" הגרסא לווייט ראשן של ביג ליבובסקי: בראוני של עוגת גבינה, קלואה וודקה… גדול!)
למרות הפיתוי הסתפקנו בשני מיני בראוני'ז של סולטד קרמל (כמו בראוני רק מלוח), קפה ושתייה קלה, בעוד הלונדונית הקטנה הייתה עסוקה בכירסום הנשכן-עלה שלה (לתשומת לב הקוראת פרידה מטייני לאב שלום!).

גגגג

מאפים וסנדוויצ'ים טובים !

טטטט

שולחנות בין משתנות ?

אמנם המקום היה ריק יחסית: בראשון אחה"צ הקהל היה זוג בבראנץ'-דייט מוזר במיוחד, שתי אנגליות בביקור בלונדון וקבוע מהשכונה; אך המוכר השוויץ שבהמלך השבוע המקום מתמלא בעובדי תעשיית הטלוויזיה (בניין ה-bbc קרוב מאד למקום), הייטק (מפקדת טוויטר למשל) ותעשיית האופנה. לא רצינו to outstay our welcome ובמזג אוויר שהפך כבר סגרירי החלנו לפסוע לכיוון קמדן. אגב, מי שיבקר במקום יימצא מזכרת מהלונדונים על "'קיר החתימות" בכניסה, כן עד כדי כך היינו נואשים להעביר את הזמן :)
.

 

גנים פתוחים

 


.
כבר כתבנו על ה-(NGS (National Gardens Scheme כאשר ביקרנו את הגן של ההולם, הבית המיתולוגי ברג'נט פארק. גם היום ה-ngs פעל בלונדון, מאז אגב גילינו שיש אפילו תוכנית נוספת שפותחת לציבור גנים פרטיים במוסדות שונים ב-14-15 ביוני כל שנה, שנקראת ה-Open Garden Squares Weekend. הגן המפורסם ביותר (ודורש הגרלה מראש) הוא הגינה הפרטית בה נוהג לסייר רה"מ קמרון ברחוב דאונינג 10. את התוכנית הזו פספסנו בדיוק כי היינו בישראל, יחד עם זאת אפשר לבדוק את הגנים השונים המוצעים שם: http://www.opensquares.org.
גני ה-ngs יפתחו את שעריהם בלונדון גם ב-3 לאוגוסט, למי שחובב גינון, ובביקור באתר אפשר לתכנן מראש (בתקווה שאולי באוגוסט יהיה פה קיץ אמיתי שמחזיק מעמד יום שלם ואולי אפילו יומיים!). הגנים שדגמנו בקמדן הם למעשה שייכים לבתים פרטיים של אנשים חובבי גינון, וכנראה גם בעלי אמצעים. הגן הראשון בנוי בטרסות ומציג צמחייה פראית לצד פסלי שיחי ענק, ומצוי בחצר אחוזה היושבת בפאתי רג'נט פארק ונקראת 4 Park Village East. כמובן שהגענו למקום הגשם התחיל לשטוף, ומאחר שהעגלה התקשתה בניתוב בטרסות, נאלצנו להסתפק בהצצה ולוותר על התה ועוגות שהכינה המארחת החביבה.