אז הרחקנו למזרח ויצאנו לחופש (קורה אחת לשנתיים בערך), ולמרות שאנחנו לא מתכוונים להפוך את "לונדונים" ל"מסע עולמי", הונג-קונג בכל זאת הייתה עד לפני 15 שנה מושבה וותיקה של הממלכה הבריטית. הסממנים הבריטים קולוניאליסטיים נראים בכל פינה: מכוניות נוסעות בצד הלא נכון של הכביש, Mind the gap please ברכבת התחתית, ועד מלצרים סינים שלמדו לומר "cheers" אחרי כל משפט שני.

אחרי שבוע וחצי ב-mainland China – הונג-קונג הייתה הדבר הקרוב ביותר לבית שראינו מזה הרבה זמן, אם כי הצבים המבושלים ב-Kowloon וריח ה-Smelly Tofu לא בדיוק מזכירים את המטבח של אמא (לפחות לא האמהות שלנו…)

הדבר הראשון שנתקלים בו בהונג קונג הוא בניינים – רקיע השמיים מלא בגורדי שחקים והמקום מזכיר במידה מסויימת את התפוח הגדול. הדבר השני הוא דים סאם! בכל פינה ניתן למצוא "בתי תה" אלו או אחרים, רק צריך לדעת היכן לחפש ולאן ללכת. במשך חמישה ימים בקולוניה הבריטית הוותיקה (בדימוס) טעמנו שלל כופתאות ואנחנו מגישים אותם פה במהדורה מיוחדת של "הונג קונגים".

הונג קונג

עם הנחיתה בסין, בין אם ביבשת או בהונג קונג, מריחים את ריחות האוכל של המזרח עוד בטרמינל. האוטובוס הדחוס בשדה"ת של הונג קונג לקח אותנו לתור ארוך בביקורת הדרכונים. שעה מאוחר יותר ואנחנו כבר מציצים מהקומה ה-28 במלון על נוף של גורדי שחקים מסביב למפרץ. אז מה עושים דבר ראשון? הוא אומר בריכה. היא אומרת קניות. ואחותה "הסינית" אומרת green tea עם פניני טפיוקה. על דים סאם מסכימים כולם, אפילו עובדת המלון החייכנית (הן כולן חייכניות).

Tim Ho Wan, the Dim-Sum Specialists


לדים סאם המופלא של Tim Ho Wan הגענו בעצם רק ביום העזיבה. המקום מתהדר בתואר "המסעדה בעלת כוכב המישלן הזולה ביותר בעולם". הפלא קרה כאשר השף והבעלים Mak Pui Gor החליט לעזוב את מסעדת מלון ה-Four Seasons, ופתח בית תה קטנטן וצנוע ב-Mong Kok ב-Kowloon. היום יש למסעדה כבר סניפים נוספים באי – אולם המחירים נשארו זולים.

טים הו וואן - מסעדת דים סאם בהונג קונג

התור הממוצע לארוחה ב-Tim Ho Wan הוא כשעתיים, אך בשעות העומס הוא גם יכול להגיע לכדי ארבע שעות תמימות (!) למזלנו הגענו בשעה די מאוחרת לצהריים, כך שהצלחנו להיכנס רק אחרי כרבע שעת המתנה – אותה ניצלנו למלא את טופס הטוטו של התפריט. מיד אחרנו נוצר תור של כשעה לפחות (ניצחון!!)

התפאורה: שולחנות פלסטיק פשוטים עם מפיות נייר מעוטרות בתמונות של מנות הדגל המוגשות פה; השחקנים: מלצריות דודות סיניות בגילאי 40 פלוס ו-Mak Pui Gor על תקן "הסובל" בגרסא המקומית ("This is a tea house – if you want Coke you go to 7/11" מצחיק ומשליט טרור בו זמנית).

לחמניות דים סאם אורז עם בקר וביצה ב- Tim Ho Wan

לחמניות החזיר מצופות סוכר (הוא לא אוכל; הן חרגו ממנהגן) נחטפות פה כמו לחמניות טריות ונחשבות למנה המומלצת ביותר; מנת אורז, בקר וביצה מעל הייתה טובה, במיוחד אחרי ש-Mak חטף לו את הקערה והתחיל לערברב ולקטוש את המרכיבים השונים ("This is the way you eat it!")

דים סאם צמחוני כופתאות שרימפס מבית היוצר של Tim Ho Wan דים סאם ברוקולי עטוף בדף שעועית

מנות הדים סאם שרימפס וירקות היו מצויינות; מנת הדים סאם ברוקולי עטופה בדף bean curd הייתה שמיימית לגמרי והזמנו עוד אחת (למורת רוחו של Mak שכן הדבר הצריך לוגיסטיקה מחודשת של הדפסת החשבון); ספרינג רולס של ברווז עם פטריות היו טובות.
לקינוח כדורי דלעת מטוגנים במילוי מחית שעועית אדומה מתוקה (מעולה) וג'לי יסמין וורדים (עם עלי כותרת בפנים) נראה פשוט אך היה מרענן.

לכל אורך הארוחה הצוות המקומי מוזג תה לכוסות פלסטיק פשוטות, הישיבה הצפופה נעשית בד"כ עם אסייתים שונים יחד איתך בשולחן – ומי שמסיים מצופה שיקום מייד וישלם אצל הדודה הקופאית – כדי לפנות את מקומו לבא בתור. "פינתי" גרסת הונג-קונג.

דים סאם פשוט ולעניין. טעם שמיימי. כוכב מישלן מוצדק. מחיר מצחיק (ארוחה לשלושה ב-70 ש"ח בערך).

 

 Luk Yu Tea House


 את בית התה של Luk Yu היא מצאה במדריך Lonely-Planet Hong Kong Encounter (לא מתורגם לעברית לתשומת לב שטיינהרט-קציר). המדריך מציג את המקום בין היעדים ש"אסור לפספס" תוך שהוא מוסיף שמדובר בבית תה מוזיאוני ממש וכי צוות המלצרים הנראים כאילו הם שיירים מיימי שושלת מינג, זעפנים ורוטנים.

המציאות מתאימה לתיאור במדויק. נעצרנו במקום אחרי שניסינו להימלט מהגשם הטרופי שתקף באמצע 40 מעלות חום, ו"החלטנו" להתיישב לאחר שעלעלנו יותר מדי זמן בתפריט באנגלית ולמורת רוחו של המלצר שאלנו אם יש גם תפריט דים סאם, קושיה שזכתה לתשובה "Sit down – sit down!"


Luk Yu Tea House - הונג קונג

בתוך התא המואר במנורה המפיצה אור צהוב-כתמתם אנו יושבים לנו בבדידות מזהרת ומנסים להבין מה פשר המנות (התפריט אומנם גם באנגלית אך המגוון רב והתיאור לא תמיד עוזר). מרק עם עוף קצוץ, ירקות ירוקים ופטריות התגלה ככוכב של הארוחה – הלה מוגש בכלי חרסינה ענק להגשה עצמית לקערות הקטנות (מספיק להאכיל ארבעה אנשים לפחות).

בית התה של לוק יו - הונג קונג

בזירת הדים סאם: אורז עם עוף מאודה בתוך עלה לוטוס (אבל איפה לעזאזל נאמר שיש שרימפסים קטנים בפנים? איפה??); דים סאם צמחוני עם נבטוטים ועלים ירוקים (מצויין), ודים סאם מתוק לקינוח עם red bean paste , עטוף בעלה בננה (מעולה).

מרק עוף עם ירקות אצל לוק יו אורז עם עוף בעלה לוטוס (מאיפה בא השרימפס??)

הפלופ של הארוחה: ג'מבו bao-zhe ממולא בעוף שהגיע אחרי שכבר סיימנו לאכול הכל, כנראה כי המלצר הזעפן שכח ממנו. בכל זאת היה טעים רק מפוצץ ביותר. סופסוף הוא מצא מקום שמגיש דים סאם של עוף למרות שהלחמנייה הענקית הייתה יותר מדי אפילו בשבילו.

לאורך הארוחה מזגנו לעצמנו תה מקנקנן שהושם על השולחן מבלי בכלל לבדוק אם אנו מעוניינים (וחייבו אותנו גם כמובן) וכאשר אמרנו למלצר זעפני מס' 2 ששמענו שיש פה את הדים סאם הכי טוב הוא צעק עלינו שיש פה את "התה הכי טוב!" ונעלם מהאופק…

דים סאם מסוגנן ומעניין. טעם טוב מאד. מחיר ממוצע פלוס. חווייה אנתרופולוגית.

 

Din Tai Fung


גילוי נאות: חווית ה-Din Tai Fung הנוכחית עברה עלינו דווקא בבייג'ינג. מדובר ברשת הדים סאם עטורת השבחים ביותר בעולם – מוצאה הוא מטיוואן ולכן גם הטעם חביב יותר לחיך המערבי. לרשת סניפים בכל המזרח ואפילו בלוס אנג'לס ובסיאטל (wtf?!). הבנות הספיקו בעבר לדגום את הסניף בשנחאי ולאור העובדה שיש גם שני סניפים בהונג-קונג, הכנסנו אותו ל-short least שלנו.


דין טאי פאנג הטאיווני - סניפים בסין, הונג קונג ובכל העולם

למרות התפריט המבטיח נחלנו כישלון אחר כישלון כש"איש העוף" (הוא) לא הצליח לקבל את מבוקשו ולהזמין דים סאם או bao-zhe עם עוף ("mayo … mayo … mayo" אין/נגמר בתרגום חופשי). מנות העוף היחידות שהיו זמינות הן מרק עוף עם נודלס (מוגש עם שתי חתיכות עוף, כמו של סבתא) ועוף קר ברוטב חריף לפתיחה (כל-כך חריף שהוחזר למטבח בקושי רב יש לציין).

Din Tai Fung - כופתאות מטייוואן

האווירה במקום נחמדה, גם הסניף שביקרנו בבייג'ין ממוקם בקומה העליונה של קניון יוקרתי   – והאווירה מערבית לחלוטין (למרות שהקהל ברובו סיני בני המעמד הגבוה – כן, גם בקומוניזם של היום יש מעמדות.)
המנות המוצלחות פחות: מלפפונים חמוצים חתוכים עבה, וכאמור עוף חריף קר.
המנות המוצלחות יותר: דים-סאם ו-bao-zhe צמחוני, שרימפס עם אפונה עדינה ו-Ong Choy מוקפץ. גם הדמפלינג לקינוח הממולא ב-red bean היה טוב מאד (לא היה דמפלינג ערמונים מעולה כפי שהבנות אכלו בשנחאי).

המטבח של Din Tai Fung פתוח ופונה לתוך הקניון עצמו – מה שמאפשר הצצה על תנאי העבודה ההגיינים של המקום וטריות האוכל. האחות "הסינית" הבטיחה כי בד"כ מדובר בחוויית הדים-סאם הטיוואני הטוב ביותר ואנחנו לא נשבור לה את המילה.

דים סאם של העשירון הסיני העליון. סה"כ טוב ומאד נחשב. מחיר יקר ביחס למזרח.

 

Hu Tong


להוטונג (הקרויה ע"ש הסמטאות המסורתיות ביבשת סין) שלח אותנו החבר הבלגי שמתגורר בהונג-קונג. למרות שהוטונגים בבייג'ין נחשבים לאיזורים העניים יותר – הוטונג המסעדה היא מעוז היוקרה של הטריידרים והבנקאים המערביים בהונג-קונג. המסעדה ממוקמת בקומה ה-28 של בניין Peking road 1 בצד המערבי של Kowloon, לא רחוק מהריץ'-קרלטון (הבניין הגבוה ביותר בהונג-קונג), מה שמקנה לסועדים נוף מרהיב של המפרץ.

הוטונג - מסעדה בהונג-קונג

המקום עצמו חשוך ואפלולי, העיצוב סיני מסורתי עם עששיות אדומות וציורי קיר מסין הקיסרית. בכניסה למסעדה יש ריקשה שהמארחת החביבה רגילה לצלם את הזוגות ישובים עליה. קל להבין איך האווירה במקום יכולה להיות תוססת כאשר מדובר בשולחן של בנקאים רעשניים עם חשבון הוצאות פתוח. אנחנו קצת היינו בסטרס משצף המלצרים הלבושים בסגנון מאפיונרים סינים שניגשו אל השולחן שלנו כל חמש שניות. לקח לנו שני קוקטיילים (מוגשים בכלים סיניים מסורתיים מחרס) כדי להירגע.

HuTong - משקאות בכלים מסורתיים.

המלצר/טוני סופראנו הסיני יצא מגדרו כדי לעזור לנו לבחור ממנות התפריט השונות ("This is a traditional dish from mainland.. i don't like it!"). מצחיק לראות שכמו בבתי התה המסורתיים – גם בהוטונג תחת ההגדרה של מנות "צמחוניות" תוכלו למצוא חזיר, פירות ים וכיו"ב.

כמיטב המסורת פתחנו במנת דמפלינג'ס צמחונית (כל האחרות הכילו חיות שלא הוא ולא היא אוכלים) – טובה מאד.

HuTong - מסעדה סינית בהונגקונג לא זולה כמו בהוטונג!!

"איש העוף" חרג ממנהגו ולקח מנה של נתחי טלה מוקפצים עם בצל ירוק וכוסברה (טובה אבל לא מצדיקה את המחיר) ואילו היא נעזרה ב"טוני" כדי לבחור מנה של דג קוד שבניגוד למצופֵה, הגיעה מצופָה בפירורי שעועית צהובה פריכים. היא, שאוהבת אוכל נקי בד"כ, נחרדה בהתחלה אך בסופו של דבר די אהבה את המנה.
כתוספת הזמנו מנה של נצרי במבוק ירוק (מומלצת) ולאור הרמת הגבה של המלצר המאפיוזי הוספנו גם אורז מטוגן עם חלבון של ביצה (הגיע עטוף בעלה לוטוס בכלי אידוי מבמבוק). מצויין.

על הקינוח בחרנו לוותר כאן, ועלינו במקום זאת לבר של מסעדת Aqua (אותם בעלים, מסעדה יפנית/איטלקית) בקומה שמעל. קרם ברולה בטעם תה ירוק וכדור גלידת יוזו, על רקע של יין מוסקט ומפרץ הונג קונג בלילה, השלימו את החוויה. 

הוטונג יקרה בסטנדרטים של לונדון. אוכל טעים. אווירה ברנז'אית הונג-קונגית. 

 

ארבעת הימים במושבה הוותיקה עברו מהר. אפילו מהר מדי.  מעבר לחויית הדים סאם, גילינו שהונג-קונג היא יעד מוצדק לביקור בין אם אתם חובבי ארכיטקטורה, חופים, נופים, קניות, בילויים ואפילו אומנות. האי הקטן והעמוס, יחד עם ארבעים מעלות החום בצל – גורמים לזה להרגיש כמו ניו יורק בקיץ, רק עם סינים. והרבה.

***½


Din Tai Fung
68 Yee Wo Street, Hong Kong
Delay No Mall
+852-3160-8998
http://www.dintaifung.com.tw
 Tim Ho Wan, the Dim-Sum Specialists
2-20 Kwong Wa St. Mong Kok Hong Kong
+852-2332-2896
‎no reservations
 Hutong
1 Peking Road, Hong Kong
floor 28) +852-3428-8342)
 Luk Yu Tea House
24 Stanley Street, Hong Kong
+852-2523-5464 ‎