חום יולי-אוגוסט אז היה כבד מאד / שעת צהריים והם מחפשים מקום להצטנן במקצת. לא, אל תבינו אותנו לא נכון, מזוג הלונדונים שמרבה להתלונן על מזג האוויר האפרורי של הבירה, לא תשמעו טרוניה או טענה על גל החום ששטף את האי הקטן. מסתבר שלונדון בשמש היא עיר תוססת ורותחת (תרתי משמע) כאשר בהיעדרם של מזגנים – כולם (אבל כולם) יוצאים לגנים ולפאבים המקומיים. למעשה "הסיטי אוף לונדון" כל כך הומה עד שלא ברור לנו מה מניע את הכלכלה המקומית בימים מהבילים אלו (מבשלות הבירה לא כלולות בתהיה).

בשיא החום החלטנו למצוא פינה שקטה ומוצלת בה נצליח להיות קצת לבד, זאתאומרת פינה שאיננה הדירה נטולת המזגן שלנו. כמי שמרבים לכתוב על מסעדות ומקומות בילוי, החלטנו הפעם להעמיס את הציידנית המאטפורית ולצאת לחיק הטבע החבוי בנוף העירוני של לונדון. אחרי ניסיון שיזוף בסופה"ש הקודם ברג'נט פארק, שהופרע על ידי קבלת פנים של חתונה הודית מצד אחד, ופיקניק של אנגליות שיכורות מצד שני – הוחלט לחפש יעדים חדשים של גנים חבויים…

גן בלונדון המפסטד הית'

מאחורי גן נעול – ההיל והפרגולה בהמסטד ווסט הית'

 

Hill Garden & Pergola


 

בירידה מהאטובוס בליבו של המפסטד ווילג' היה כבר ברור שההליכה בחום לכיוונו של Hampstead Heath הולכת לגבות מאיתנו מחיר כבד. אבל מהו מחיר כבד כשהפרס המובטח בקצה הוא פינת צל חבויה מעיני שאר האדם, אי שם בלב לבו של ההית' המערבי. הניווט ל-Hill Garden & Pergola לא היה קל, מאחר ואפילו Google Maps לא ממש מכיר את הנקודה הזו. למרות שמסתבר בדיעבד שאפשר פשוט להמשיך ללכת על North End Road ולפנות שמאלה לאחר מגרש החנייה, הלונדונים הלכו על ההליכה דרך החורשה הענקית עצמה, קומנדו סטייל. כש-Whitestone Pond מאחורנו, ביצה קטנה שהייתה חביבה במיוחד על מילה ואשטון ברומן הקצר שלהם עם המקום, אנחנו פוסעים בנבכי ההית', עד שלבסוף מוצאים את שער הברזל החבוי המתריע רק על שעת הסגירה של הגן ועל כך שאין להכניס כלבים "אף לא את הכלב שלך!" (איזה עוד כלבים מישהו יכניס?)…

Hill Garden & Pergola הוא גן שאיננו מוכר גם לאנשים שגרים בשכונה כבר 6 שנים ויותר. הגבעה עליה נבנה הגן, נרכשה ב-1904 ע"י Lord Leverhulme שבבעלותו הייתה האחוזה האדוארדינית המרשימה הצמודה. הלורד רצה גן צמוד וכך מתחילת המאה ה-20 ועד ל-1925 שקדו הגמדים על בניית הגן. אגב, האחוזה הצמודה עדיין קיימת ושימשה במהלך השנים גם כבית חולים (1955), אולם כיום משמשת איך לא – מבנה מגורים יוקרתי. את היסטורית האחוזה ניתן לקרוא באתר של ה-City of London Corporation שבבעלותו ההית'. אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לבקר במקום בפעם הבאה שיהיה London Open House Day…

גנים באירופה - המפסטד בלונדון

גמדים.. אה.. גננים עמלים על הצמחייה

בילוי עם הילדים בגנים בלונדון

פרגולה שמשתרכת לאורך כקילומטר

הכניסה לגן לא מרשימה כלל וכלל, ולאחר שווידאנו כי לא הכנסנו אף כלבון שורר אנו ממשיכים. העליה בגרם מדרגות ברזל ספירליות מתחת למבנה הפרגולה עצמו יוצרת רעשים של מתקן כליאה. אולם כשרגלינו דורכות על הפרגולה עצמה, אפילו היא שהייתה סקפטית עד עתה לנחיצות המסע הזה, פוערת עיני אנימה יפניות לרווחה. מטרים של מסדרונות מוקפים בעמודים נגלים לפנינו, כאשר לצדנו פרחים וצמחים מטפסים. ברקע ניתן לשמוע רק את רעש העבודה של צוות הגננים המתנדב במקום, ואף לא ברייה אחרת. בזהירות אנו מוסיפים ללכת במשעול, כשנוף ה-west heath משמאלנו ובית האחוזה המרשים חבוי מאחורי הגדר שמימין.

גן בלונדון hampstead Heath

סוד הגן הנעלם – אי מתורבת בקצה החורשה

בסיומה של הטיילת המתפתלת לאורך כקילומטר (אולי טיפה פחות), מדרגות אבן מרשימות שלוקחות אותנו חזרה לקומת הקרקע. במקום, כאילו היה אי היוצא מהחורשה, נוף מבויית של דשא גזום סביב אגם ומדרכות אבן. קולם של צוות גננים נוסף נשמע כמו גם זמזום הדבורים. למעט עוד אדם שישן והשתזף לו על הדשא וכמה ג'וגרים במרחקי החורשה – היינו לבד לגמרי. תענוג צרוף. בדרך חזרה (ישנו מסלול שממשיך לתוך ההית' המערבי אבל אנחנו בחרנו לחזור באותה הדרך) צוות גננים נוסף שאחד אפילו הציע לשלוח אותנו לאי אלו משימות גיזום. סירבנו בנימוס והמשכנו לכיוון המפסטד מפנטזים על הבירה הקרה ב-Wells שתשטוף את קיבותינו החמימות בסוף המסע (ואולי כדאי להתחיל לחשוב על צידנית פיזית ולא רק מטאפורית להבא).

London Gardens Israeli blog

רק הלונדונים והדבורים

 

Holland Park


 

מעודדים מההצלחה שזימן המסע כמה ימים קודם לכן, החלטנו הפעם לצאת לפאתי המערב העירוניים ולבקר לראשונה בהולנד פארק. רבות שמענו על האיזור שמקשר בין קנזינגטון לנוטינג היל, אבל איכשהו מצליח להימלט מרדאר התיירים שמעדיפים להתרכז בהייד פארק ורג'נט פארק בהמוניהם. detour של האוטובוס (כן הם נוטים לעשות את זה פה ללא התראה) חידד את האתגר, כאשר הנהג ניאות סוף סוף לעצור את המפלצת האדומה ולהוריד אותנו בקרבת הפארק. here we go!

Holland Park הוא די קטן ומשתרע על כ-220 דונם בלבד. הפארק היה טירה יעקוביאנית במאה ה-17, ושמו שונה ל-Holland Park. במקום פסל לכבודו של הלורד הולנד ולא של אשתו הברונית, למרות שהיא זו שירשה את הפארק ועל שמה הוא נקרא… במלה"ע ה-II הפארק הופצץ בבליץ והפך לעי חורבות, אח"כ נקנה ע"י המועצה המקומית ושופץ בשנות ה-50. בעודנו פוסעים בפארק קשה שלא להבחין שמדובר באוסף של מספר סגנונות גנים שונים שלא ראינו עד עתה באנגליה.

הכניסה הדרומית נפתחת במגרש קריקט מרשים, שבקצהו הצפוני מתחם ה-Open Air Opera. משם עברנו לקיוטו גרדן, לא לפני שהצטיידנו בקרטיבים אורגניים בבית הקפה היחיד בפארק הקטנטן. גנים שלווים אלו ניתנו במתנה ע"י לשכת המסחר היפנית לעיריית לונדון לרגל פסטיבל יפן שנערך ב-1992. במקום מפל מים ומבנים וצמחים יפניים טיפוסיים, והאווירה הפסטורלית והשקטה מופרת רק ע"י קולות הילדים ההרסניים שמשתוללים במקום.

קיוטו גרדן בהולנד פארק מערב לונדון

קוניצ'יווואה! קיוטו במערב לונדון

לאחר שיטוטים במה שהופך לשטח מרעה של פרות, ככל הנראה כחלק מפרוייקט מוזר שמשתמש בחזירים ופרות כדי לשנות את האיזון האקולוגי במקום ולהחזיר פרחי בר מסויימים (לא המצאנו מצאנו את זה באינטרנט!!), חלפנו על פני Youth Hostel שנמצא בלב הפארק (מה הם עושים שהפארק ננעל?) והגענו למבנה ה-Orangery, חממה מקורה ומאחוריה גן שושנים אנגלי בשלל צבעים.

orangery בלונדון הולנד פארק

האורנג'רי – גן אנגלי של וורדים פר אקסלנס

בעודנו מתפעלים מהטבע – קריאה של הלונדונית מפרה את השלווה ושולחת אותו למסע של צילומים בעקבותיו של הטווס (!) הפראי שמסתובב בחופשיות במקום. הציפור המגונדרת הולכת לה כמו בעל הבית של הפארק, לא מפחדת מהאנשים הנופשים על הדשא, שמצידם (שלא כמו הלונדונים) לא מתרגשים מנוכחותו בינהם.
היציאה דרך הגנים מובילה אותנו לערכת שח-מט בגודל אנושי ולגן צרפתי שניחן בשיחים בגיזום נמוך ומדוייק ופרחים צבעוניים משובצים בינהם. היא, התרפקה לה לרגע על גני לוקסמבורג הפריזאים והתקשתה להיפרד משכיית החמדה שגילינו.

גנים בלונדון צ'לסי - קנזינגטון - Holland Park

גן פריזאי בהולנד? בכלל בלונדון…!

גנים בלונדון צ'לסי - קנזינגטון - Holland Park

בעל בית מגונדר

חוויית הטבע והגנים האנגלית יכולה להיות מגוונת ומפתיעה כמו שגילינו לאור חיפושינו אחר צל ופינה שקטה בלב ליבה של הבירה הרותחת. המסע להמפסטד הוכתר כחווייה ואילו הולנד פארק – על שלל הגנים שמרכיבים אותו – הוא יעד יפהפה ששמור למקומיים בלבד. בעודנו מפלסים את דרכנו ביציאה מהולנד פארק דרך 35 מעלות חום, אנו מצטיידים בבקבוקי שתייה למסע בטיוב המאודה. ההייסטריט בקצה הפארק חביב למדי ומספק אופציות רבות לקפה ומאפה. הלונדון underground ימשיך להמליץ להצטייד בבקבוק מים במסע, ואילו אנו נמשיך לחפש פינות שקטות ונחבאות להפיג בהן את החום, שאנו מקווים כי יישאר עמנו כמה שיותר.

 

*** ½