הוא רבץ בבית מול הכדורגל והיא חזרה משיעור התעמלות מלאת אנרגיה. "יום מדהים בחוץ" היא הכריזה, והוא כבר ידע שזה הסוף של הבוקר השקט שלו.
הליכה לאוקספורד סירקס לקחה לנו כחצי שעה וכאשר השמש כבר התעייפה לה וענני לונדון המוכרים כיסו את השמיים, עלינו על קו 55, שמוביל למחוזות האפלים של הבירה האנגליה.

טוב, מחוזות אפלים זו קצת הגזמה, אבל אין ספק שככל שמתקדמים למזרח העיר – מתחלפות הכיכרות המטופחות ברות המזרקות בנוף דיקנסי קודר ומלוכלך. גם האנשים שונים: את רבבות התיירים מחליפים להם ה"היפסטרים", לונדונים לבושים כמו תאונת רכבת שמוסיפים צבע וסגנון משלהם למדרכות האפורות.

מזרח העיר מתחיל איפה שבלומסברי נגמר, במחוזות הוקסטון והקני. כלל האיזור נחשב לטרנדי ביותר – סטייל שינקין של לונדון – והוא נקרא שורדיץ' (Shoerditch). מכאן אפשר לרדת לסיטי בכעשרים דקות של הליכה ולשכור דירה בשלושת רבעי המחיר ממרכז לונדון (אולי).
בשורדיץ' לא תמצאו הרבה בוטיקים מפונפנים וחנויות מותגים. את מקומם תופסים חנויות של מציאות, מעצבים אוונגרדים, גלריות ורהיטים (ממש לא איקאה, אלא אנטיקות וחנויות עיצוב מודרני ייחודיות). גם המסעדות בשורדיץ' שונות: במקום רשתות פאסט פוד וקפה מוכרות, ניתן למצוא שני סוגים עיקריים: דיינרים שעשו עלייה מהסוהו (Byron Burgers, Breaksfast club ועוד) ומסעדות מהירות וזולות שממלאות את הרחוב בריחות של הקוואסאן (אוכל תאילנדי, Chicken & Kebab , ועוד). גם הפאבים האנגליים הכבדים מפנים פה מקום לברים מיוחדים (קוקטייל בר, ספורטס בר וכיו"ב).

Gilbert & George, White Cube Gallery


הסיבה הרשמית לביקור שלנו הנה תערוכה חדשה בגלריית וייט קיוב. לגלריה יש שלושה מוקדים ברחבי העיר: הוקסטון סקוור, מייסונ'ס יארד (בין פיקדילי לגרין פארק) וברמונדסי, הסניף הגדול ביותר והאחרון שנפתח. לגלרייה גם סניף חדש בהונג קונג שאף הוא משתתף בתערוכה הנוכחית.
הגלריה מאד מזוהה עם לונדון, מציגה אומנות מודרנית ועכשווית, ומקושרת בקשרי עבודה עם אומנים בריטים מוכרים (דמיאן הירסט, טרייסי אמין, מארק קווין וכו')
הסניף בהוקסטון סקוור הינו הסניף המקורי והוא יושב בראש הכיכר ההיפסטרית ביותר בלונדון. סביב הכיכר גלריות נוספות, חנויות עיצוב וסקס, ובתי קפה/מסעדות המבורגרים/ברים בעלי סגנון צבעוני ייחודי. בפינת הכיכר ניצבת משתנה פתוחה (!) – בהחלט מראה מוזר אבל ככל הנראה מתאים לסצינה הלילית במקום.

White Cube Hoxton Square

Gilbert and George London Pictures 2012

סימן ההיכר של הגלריה הינו מבנה דמוי קוביה לבנה, מכאן שמה – White Cube. פנים הגלריה לא מאכזב – חלל לבן גדול שנראה עוד יותר לבן אל מול המשגיחים הלבושים בשחור מכף רגל ועד ראש ("לצערי אסור לצלם פה אדוני").
התערוכה הנוכחית, שמוצגת במקביל בכל אחת מהגלריות של וויט קיוב, נקראת  London Pictures 2012 ומציגה את בבואתם של גילברט וג'ורג' (זוג בחיים וצמד אומנים) בנופים/סיטואציות לונדוניות כאשר מודבקים עליהם – בקליגרפיה ראויה לשמה – כותרות אימתניות מהעיתונות האנגלית שנאספו במשך שנים. סימן ההיכר של כל תמונה – דיוקן המלכה לקוח מבול או מטבע, בפינה הימנית למטה.
התמונות כולן בצבעי אדום-שחור-לבן, וגודלן מרשים (כל תמונה ממלאת קיר שלם). למרות המראה הפופ-ארטי המעניין, התערוכה ממצה את עצמה לאחר כחמש דקות  ומעבר לעלויות האסטרונומיות של התמונות עצמן – ניתן לקנות פוסטר חתום ב-10 פאונד.

White Cube

the Breakfast Club


"מועדון ארוחת הבוקר" הנו המקום אליו מתנקזים ההיפסטרים לאחר לילות הבילוי של סופה"ש. מה יותר טוב מאשר מקום שמגיש ארוחת בוקר כל יום עד חמש, במיוחד אם היום שלך מתחיל עם עיניים אדומות וכאב ראש בערך בשעות הצהריים.
אבל ברצינות, הוא כבר היה בעבר ב- Breakfast Club והיא היתה מוכרחה לנסות. אז למרות שלא היינו רעבים בכלל – החלטנו להיכנס ל-Happy Hour משל עצמנו ולשתות שני בלאדי מרי'ס שאולי יצליחו להכניס אותנו לראש של ההיפסטרים.
הם פוקדים את השולחנות מכל עבר: קפושונים, כובעים, סקיני ג'ינס צבעוניים, תסרוקות מוקפדות ופריימים ענקיים. הם אוכלים ביצים עלומות על טוסטים,  eggs benedict או florentin, ארוחה אנגלית מלאה ופנקייקס. הם שותים סמות'יס מכל הסוגים והפירות, הכל בצבעים וורודים-סגולים-אדומים שיוצרים ווייבס חיוביים במקום שחוצמזה היה נראה כמו דיינר ניו יורקי מאיזור הווילג' או הסוהו.
Eggs Royal (עם סלמון) או Florentin (עם תרד) היא מנה נחמדה מאד, כאשר ארוחת הבוקר האנגלית המלאה שמכונה פה the Full Monty נראית עשירה מדי בשביל הדם שלנו. גם הראפים השונים ("כשחלומי פגש תרד וחומוס" ) לא מצליחים לגרות אותנו כשהיפסטרית עם אייפון בצורה של שפן שיושבת איתנו בשולחן – מזמינה אותה.

Breakfast Club Shoerditch Breakfast Club Shoerditch

הקפה טעים, האווירה מגניבה, השלט האדום הזוהר מסנוור, השירות מפוזר אך לבבי, ואנחנו בדרך החוצה חזרה ל מחוזות יותר מוכרים.
אגב, לברייקפסט קלאב יש גם סניפים בסוהו, באנג'ל ובסיטי (Spitlefield Market) .

the Full Monty - Breakfast Club

לסיכום: שורדיץ' בהחלט חוויה, במיוחד כשגרים כאן. למי שיש רק יומיים-שלושה בלונדון – בהחלט יכול לוותר.
הברייקפסט נחמד. התערוכה למכורים בלבד (היא תלך לשאר הגלריות כבר בלעדיו).


the Breakfast Club
2-4 Rufus Street
Shoreditch
020-7729-5252
http://www.thebreakfastclubcafes.com/

White Cube
48 Hoxton Square
020-7930-5373
http://whitecube.com/