מזרח העיר

ציון 100

מי שעוקב אחרי הלונדונים באדיקות יודע שאם אתה צעיר ומחוסר ילדים, ה-"Scene" היא איסט לונדון. איסט לונדון הוא בהגדרה ציר שחלק ממנו כבר נסקר בפוסטים השונים בהרחבה: לסטודנטים ומתמחים צעירים מדובר בעיקר ב-Mile End בואך לאיסט אנד הלוא הוא ווייטצ'אפל-שורדיץ' הממוקמים בקרבת אוניברסיטת קווין מארי המבוקשת והסיטי עצמה שהיא מרכז הפיננסים; משפחות בוהמיניות מוצאות מקלט מעט צפונה משם ב-Hackney שעדיין נספרת כאופצית דיור שפויה בעיר היקרה; ואילו איפשהו בין שורדיץ' לדרום האקני ניתן למצוא את הצלע הרביעית – הלוא היא Hoxton.

100 Hoxton מסעדה בלונדון

המשך לקרוא »

בחזרה לסיטי ולאיסט אנד

בעוד הלונדוניות מתגברות להן על פסח בתל אביב, נאלץ הלונדוני לחזור לעבודתו בלונדון. אבל גם מה שמצטייר בהתחלה כשבוע שקט ונטול מאורעות עשוי לצבור מומנטום. ביום רביעי זה קרה ללא התראה: מעגל ברודגייט הסמוך לתחנת רחוב ליברפול, כנראה חיכה ליום שמש חמים ובפתיחה חגיגית הסיר את הלוט מעל לשלל בתי עסק "פושים" שמצאו בית חם בדמות הסיטי-בויז הצמאים לבירה קרה כשם שהם צמאים לריגושים.

ברודגייט לונדון - הסיטי

ומליברפול סטריט בהמשך הסופה"ש מצא הלונדוני גם יהדות בסמטאות הכי לא צפויות של מזרח העיר במסע ללבה של הסיטי של לונדון מהמאה ה-19.

המשך לקרוא »

כמו לחמניות חמות

ביקורן של אמא-סבתא ואחות-דודה (שלה) גרר מספר ימים בהם חזרנו להיות הלונדונים הקולינרים, שמשאירים את הקציצות במקפיא ואת הירקות במקרר (לא קצוצים). בתוך שבוע הספקנו לבקר בשלושה מקומות שעוד לא ניסינו – לטוב ולרע. את הקילוגרמים העודפים – אנו חייבים לזכות הגיוון האתני שמציעה לונדון: בפלומר הישראלית (מחניודה גרסת לונדון) נעזרנו בשירותי הבייביסיטר של סבתא; בפלאש אנד באנס ירדנו בצוותא משפחתית על לחמניות יפניות ממולאות בשר; ואילו שבוע אח"כ – כבר בלי המשפחה אבל עם חברים – קינחנו בפיצה איסט שבשורדיץ'.

אוכל יפני בלונדון

השולחן המרכזי בפלאש אנד באנס

המשך לקרוא »

!…London Calling

הביקור של י' בסופה"ש (לא זה ממסיבת הרווקים בברלין, אלא י' אחר שלהלן ייקרא "ה-י' המזוקן"), כאשר הלונדונית (שוב) נאלצה לקפוץ לארץ הקודש, הותיר את הלונדוני בתפקיד של מדריך תיירים. י' המזוקן, שבד"כ מוביל בגאון את מ' ואת שחר ברחובות הקשוחים של תל-אביב, מצא את עצמו בתפקיד הלמינג התורן, והוסיף ללכת ישר כל עוד לא נאמר לו אחרת ("Mind the Gap please").

אבל מה לעשות שי' הוא דווקא מהחבר'ה המחוספסים שמעדיפים לבלות בסליז של איסט לונדון וקמדן, ומוותרים על ערב במסעדת מישלן (wtf י' ??). כך מצאו את עצמם הלונדוני וי', עם מוחות ספוגי בירה, מבלים במיטב המקומות ששורדיץ' מציעה ל-Londoner המזדמן. סוף שבוע שכולו מסע דילוגים בין אנגלים שיכורים והרבה אוכל שמנוני. הלונדונית שובי הביתה!

חיי לילה במזרח לונדון

Jubo אוכל קוריאני ב-Bedroom Bar באיזור הסליזי של העיר

המשך לקרוא »

Hangin' in Hackney

ביקור חולין בצפון מזרח העיר, בצהריי יום ראשון, הביא אותנו לשוטטות לא אופיינית ב-Hackney. שכונה מזרח לונדונית זו צברה בשנים האחרונות מוניטין של מעוז אופנתי – אומנתי, כאשר בניגוד למזרח הדרומי יותר – יחד עם אוכלוסיית ההיפסטרים ניתן למצוא בהקני גם חבר'ה כמוכם וכמוני.

במבט ראשון, ואולי זה היה רק מזג האוויר האפור שהכה בניגוד לתחזית, השכונה נראתה מנומנמת למדי, עם ארכיטקטורה של פרוור בריטי טיפוסי משובץ בבנייני אבן כבדים, לצד אי אלו מבנים תעשייתיים, לופטים וסטודיוס…

ההליכה הובילה אותנו לרחוב Broadway Market – מקום אותו הלונדונית כבר מזמן סימנה כיעד לביקור. הרחוב עצמו מתאפיין בבתי קפה וברים מאאגניבים כאשר אוכלוסית ההיפסטרים של הקני, שהתחבאה לה עד עתה ברחובות צדדים, מסתמנת פה כרוב השולט. ייתכן שה'קולים' של הקני מוותרים על בנייני האבן ושווארמיות ה'חלאל' של הרחובות הראשיים ומתנקזים להם למיני וויליאמסבורג בלב השכונה.

שוק רחוב ברודווי מרקט – האם פספסנו את וויליאמסבורג?

המשך לקרוא »

ליבי במזרח ואנוכי בסוף המערב. מזרח לונדון ועוד.

הביקור הקצר של אחותה שלח אותנו לשולחן התכנונים. כיצד אפשר לבלות עם היפסטרית לייט מרחוב בזל בת"א, חובבת אופנה ואומנות (כמו אחותה), שורפת קילומטראז' רבים בהליכה (כמו המשפחה כולה) ומבלי להוציא 100 ליש"ט לראש ל-יום. התשובה שעלתה לשנינו מייד: East London.

כבר הכתרנו את מזרח העיר כממלכת ההיפסטרים, כבר דיברנו על סצנת ה-london street art ששולטת בקירות מזרח הבירה, ומה שנותר כעת הוא לבקר בעורק הראשי של ממלכת בגדי יד שנייה, דוכני רחוב ובייגל'ס שפתוחים 24 שעות ביממה – המסע אל בריק ליין.

אנחנו מדברים רק על צפון בריק ליין (לא רחוק משוק ספיטלפילד) מאחר ובאיזשהו שלב של האיזור- אם תדרימו למעוזות White Chappel, אווירת טורקמניסטאן משתלטת על סצינת ההייפ הלונדונית. ציורי הגרפיטי מתחלפים בצריח מסגד הענק של מזרח לונדון, הפרוזן יוגורט הופך לחנויות קארי ועגילי האף מפנים מקום לבורקות מסוגננות (בשחור).. ברשותכם – נעבור לצפון-מזרח…

חנויות ה-Vintage


 

ככל שמצפינים, הרחק מדוכני שוק Spitalfield המסוגננים ומתומחרים בהתאם לבוטיקים שלצידם (תחנת הטיוב Liverpool Street Station פלוס כ-10 דק' הליכה) ניתן למצוא יותר ויותר חנויות בגדי Vintage, ברובם יד שנייה (באמת או רק במראה), הפזורים להם ברחבי בריק ליין או בסמטאות המאונכות לשדרה.

בסוף שבוע מתמלא הרחוב גם ב-Vintage Fairs מאולתרים ומכירות "פופ-אפ" של פריטי ווינטאג' שצצות להם באיזור. הצלחנו לשים את עינינו על שוק ווינטאג' שהכיל ברובו מדי צבא גרמניים, מכירה של Levi's  ב-25 £ (ממקור לא ידוע) ופריטים מסוגננים אחרים – ביגוד פריקי, ריהוט ישן, אביזרים חסרי שימוש (פטיפונים, מקלט רדיו משנות ה-60, מסגרות ועוד).

האחות, פינקה את עצמה ב-Frogz – פרוזן יוגורט עצמאי ברחוב Hanbury שבו התחלנו את המסע, והתקדמנו לעבר חנויות הווינטאג' שעל הרחוב, כאשר יצורים בכובעים, משקפי שמש משוגעות, עגילי פלסטיק (לא בהכרח באוזן), נעלי נייקי בצבעי ניאון וכיו"ב (אתם קולטים את התמונה) – צובעים את הרחובות.

בוטיק Vintage בבריק ליין - שופינג בלונדון

המשך לקרוא »

לונדון 2012 – אתלטיקה קשה

המשחקים האולימפיים לונדון 2012 - לונדונים

"תחנת סטרטפורד עמוסה מאד" נשמע קולו של נהג הרכבת התחתית. "לכל באי הכפר האולימפי – אנו ממליצים לרדת בתחנת ווסט האם". קולו האנגלי הרציני רק הוסיף לשלטים התלויים בכל מטר של הג'ובילי ליין. "זמן היציאה המשוערך מתחנת סטרטפורד [תחנת הכפר האולימפי] הוא כ-45 דקות" הוא ממשיך להפחיד דרך הרמקול.
המוחות מתחילים להדיין, הוא, היא ואבא שלו לא ממהרים לקנות את ההפחדות, בכל זאת ההליכה מסטרטפורד היא כ-10 דקות ואילו מווסט האם כ-25 דקות לכפר האולימפי. "הם משקרים, רוצים להפחית את העומס" היא אומרת. "מה שאתם רוצים" אומר אבא שלו, מצביע על המפה של הכפר ומחשב זמנים, כאשר המורא מלהיתקע 45 דקות בתחנת רכבת תחתית הומת בני אדם ניכר בעיניו.
לבסוף החלטנו פה אחד ש-TFL (חברת התחבורה של לונדון), OCOG (הועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים), הנהג, הנוסעים האחרים והאנגלים כולם משקרים – והמשכנו, יחד עם חברת המשלחת היפנית שאבא שלו החליט לשאול אותה אם היא מהונג קונג (פדיחה), לקחת את הצ'אנס ולרדת בסטרטפורד. הישראלים לא פראיירים.

האיצטדיון האולימפי בסטרטפורד - לונדון 2012

ההימור השתלם וכאשר החיילים עורכים לנו חיפוש גופני בכניסה לכפר האולימפי, אנחנו כבר רואים את האיצטדיון הנהדר בזווית העין ומחייכים חיוך מנצח לעומת כל המסכנים שתקועים עכשיו בהייק מווסט האם לכאן. הלונדונים – 1 ; team GB – אפס.

המשך לקרוא »

PEZ ואומנות רחוב בלונדון

סצינת אומנות הרחוב בלונדון היא משהו שלא דיברנו עליו עד עתה. הסיבה לכך נעוצה בחוסר יכולתה לגרום לו לצאת לרחוב… ובעצם – מי יכול להאשים אותו? כאשר הגשם לא מפסיק לרדת – הרבה יותר נעים להישאר בסצינת אומנות "הפנים" מאשר לרוץ ברחובות החלקים.
זה התחיל ביום ד' אחרי העבודה. היא הצליחה לגרור אותו לגלריה קטנה הצמודה ל-Brick Lane, ממעוז ההיפסטרים. הסיבה – שלושה ימים אחרונים לתערוכה של PEZ, אומן רחוב מברצלונה שהתפרסם בציורי הדגים (מקור השם, PEZ = דג בספרדית) החייכנים שמעטרים את קירות ברצלונה, בוגוטה, ניו יורק, סן פרנסיסקו, שנחאי וגם… לונדון. הוא התאהב מיידית ואחה"צ גלש לערב שכולו "חפש את המטמון" בגרסת "חפש את פז" ברחבי שורדיץ'. החיפוש הניב תוצאות נוספות ונדהמנו לגלות שרחובות הבירה האפורה – דווקא צבעוניים מאד, אם יודעים להסתכל לעבר המקומות הנכונים. פוסט שכולו גרפיטי [לחצו על התמונות בשביל גודל מלא].
PEZ & David Walker אומנות רחוב בלונדון, ב-Brick Lane

PEZ & David Walker ציור קיר ב-Brick Lane

ממלכת ההיפסטרים

הוא רבץ בבית מול הכדורגל והיא חזרה משיעור התעמלות מלאת אנרגיה. "יום מדהים בחוץ" היא הכריזה, והוא כבר ידע שזה הסוף של הבוקר השקט שלו.
הליכה לאוקספורד סירקס לקחה לנו כחצי שעה וכאשר השמש כבר התעייפה לה וענני לונדון המוכרים כיסו את השמיים, עלינו על קו 55, שמוביל למחוזות האפלים של הבירה האנגליה.

טוב, מחוזות אפלים זו קצת הגזמה, אבל אין ספק שככל שמתקדמים למזרח העיר – מתחלפות הכיכרות המטופחות ברות המזרקות בנוף דיקנסי קודר ומלוכלך. גם האנשים שונים: את רבבות התיירים מחליפים להם ה"היפסטרים", לונדונים לבושים כמו תאונת רכבת שמוסיפים צבע וסגנון משלהם למדרכות האפורות.

מזרח העיר מתחיל איפה שבלומסברי נגמר, במחוזות הוקסטון והקני. כלל האיזור נחשב לטרנדי ביותר – סטייל שינקין של לונדון – והוא נקרא שורדיץ' (Shoerditch). מכאן אפשר לרדת לסיטי בכעשרים דקות של הליכה ולשכור דירה בשלושת רבעי המחיר ממרכז לונדון (אולי).
בשורדיץ' לא תמצאו הרבה בוטיקים מפונפנים וחנויות מותגים. את מקומם תופסים חנויות של מציאות, מעצבים אוונגרדים, גלריות ורהיטים (ממש לא איקאה, אלא אנטיקות וחנויות עיצוב מודרני ייחודיות). גם המסעדות בשורדיץ' שונות: במקום רשתות פאסט פוד וקפה מוכרות, ניתן למצוא שני סוגים עיקריים: דיינרים שעשו עלייה מהסוהו (Byron Burgers, Breaksfast club ועוד) ומסעדות מהירות וזולות שממלאות את הרחוב בריחות של הקוואסאן (אוכל תאילנדי, Chicken & Kebab , ועוד). גם הפאבים האנגליים הכבדים מפנים פה מקום לברים מיוחדים (קוקטייל בר, ספורטס בר וכיו"ב).

המשך לקרוא »

כל הזכויות שמורות ללונדונים http://www.londonim.co.il
העתקת תוכן, תמונות, פוסטים, תגובות או כל מידע אחר אסורה בהחלט. לבקשת תוכן ברשות בלבד יש ליצור קשר עם מנהל האתר
כל המגיב או מפרסם מידע בבלוג לונדונים עושה זאת על אחריותו האישית.

 
מילות מפתח: לונדון | לונדונים | Londonim | London | מדריך טיולים | אירופה | מסעדות בלונדון | ברים בלונדון | מוזיאונים בלונדון

RSS feed