קטגוריה: דירוג
מרלו, מישלן וישראל – והכל ביום אחד (או: עמק התמזה IV)
במה שאולי יהיה יום השמש האחרון שהממלכה רואה, רגע לפני ה”High holidays” כפי שהם מכונים פה בפי יהודי לונדון, הלונדונים יוצאים ליום כיף במרלו, עיירה קטנה בעמק התמזה במרחק של כשעה ורבע מלונדון. הם מצטרפים בהפתעה לפסטיבל מקומי, רואים כוכבי מישלן בגסטרו-פאב ואפילו חוזרים ללונדון ל”דייט נייט”. מרלו. צבעוניות שמזמן לא נראתה בבלוג של הלונדונים. ב-8 בבוקר שהפצפונת עוד דורשת לאכול, והלונדונים הקטנטנים עדיין לא לבושים, בכלל לא ברור אם אנחנו נצא אי פעם לדרך. ההתלבטות בין העיירה הנלי-און-תמז למרלו עדיין לא הוכרעה ונראה שנגזר עלינו לבלות עוד יום שבת ביתי בצל מריבות על האייפד. אחרי עוד כוס ממכונת…
הלונדונים מציגים PYO*
כשהשמש מפציעה מעל חורשות הרטפורדשייר, הלונדונים מחפשים פעילויות מחוץ לעיר שאפשר לעשות עם הילדים. מזל שיש חברים שכבר עשו את המיפוי המקדים, ואפשר גם לצאת מחוץ לגבולות הבירה בשביל קטיף תותים, משולב קצת שופינג לקינוח. הלונדונים מציגים: PYO כפי שזה נקרא באנגלית בריטית – Pick Your Own (שזה בתרגום חופשי: תקטוף את זה בעצמך באמש’ך).
מי מפחד מה-NED
דברי במספרים גברת דברי בציונים – אומר השיר הידוע על אריק, אבל דווקא “נד” ירשים אתכם עוד יותר: 200 מיליון ליש”ט עלה שיפוצו, יש בו 9 ברים או מסעדות, 252 חדרים ושתי בריכות. אה כן, חברות במועדון הפרטי שלו עולה כ-3,000 ליש”ט לשנה. הכל על הממוטה הכי גדולה של הסיטי של לונדון שלא הכרתם, שהוכתרה ע”י מבקרת המסעדות של הגרדיאן כ”קרוס אובר בין הפוד הול של הרודס ולאס ווגאס” – The Ned.
הוט קרוס באנס
מי שעוקב אחרינו כבר כמה שנים יודע שהלונדונים מתרחקים מרשתות כמו אש (למעט מקדונלד’ס, מסיבות קטנות ומובנות). לכלל יש יוצא מן הכלל – רשתות שלא היו כאלה לפני זמן קצר, ושאנו ‘זכינו’ לראות אותן גדלות מסניף או שניים לכדי משהו גדול יותר – מקבלות מאיתנו פירגון (כל עוד הרשת לא הרסה את המוצר המוגמר). רשת האוכל היפני Bone Daddies היא אחת כזאת. שביקרנו בפלאש אנד באנס בשנת 2015, היא עוד הייתה סניף בודד בסוהו, עם סניף נוסף של רשת האם Bone Daddies וסניף אחר מעל ה-Wholefoods בקנזינגטון. היום לרשת יש שני סניפים (קובנט גרדן ופיצרוביה, סוהו נסגר), ול-Bone Daddies…
דיור – אגדה של תערוכה
אין ספק שיש תערוכה אחת השנה בלונדון הבולטת באופן מיוחד; נכתבו עליה אינספור מאמרים וביקורות, ויש אפילו אפטרנון טי אחד בהשראתה (במלון הברקלי). כרטיסים – יוק. סולד אאוט, זאתאומרת אלא אם כן יש לכם יכולת לעמוד בתור היומי החל מעלות השחר בציפייה לקומץ כרטיסים שמשוחררים על בסיס יומי (הקופה נפתחת בעשר) או אם אתם לקוחות של דיור (אמיתיים, כאילו – כאלה שאשכרא קונים בדיור). אז מאחר ואנחנו לא זה ולא זה (שלושה ילדים, כן?) – נראה היה שהלונדונית הולכת לוותר על התערוכה המדוברת של השנה. נראה לכם באמת?? מסתבר שאפשר, במיוחד אם את הלונדונית. הלונדונית שעוד עמדה לה…
Incognito בסוהו
שמונה ימי מילה נסתיימו להם כבר מזמן, והלונדונים מחליטים לנצל את הימצאות האבות והאמהות, ויוצאים לספק קרייב שנצטבר במשך (כמעט) תשעה ירחי לידה, של סושי ואוכל יפני. בכלל, הרצון לבדוק את INKO NITO שהפכה לאחת בולטת בנבחרת ההכוכביא של קבוצת “רעבים בלונדון “בערה בקרבנו זמן רב, ואין כמו הימצאותה של הדודה מ’ (י’ – תלוי את מי שואלים) בשביל לחגוג אוכל אסייתי. האם INKO NITO תיכנס לדבריא של מסעדות יפניות בלונדון? לרגל החג הזה בו מחפשים “גלוטן פרי” בכל מקום, הלונדונים מסקרים יפנית קצת שונה בקצב של “אחד מי יודע”. מתחילים.
מעבר להרי האנדים – ביקור בקויה מייפייר
אחרי תקופה ארוכה של פוסטים על פעילויות מחוץ לעיר, “טיולים שנתיים” ומדריכי הישרדות ללונדון עם ילדים, החלטנו להעלות פוסט מסכם על מסעדת קויה, פעילות להורים נטו. Coya המשלבת מטבח פרואני/יפני היא אחת המסעדות היוקרתיות היותר מסקרנות שיש לווסט אנד של לונדון להציע, והיא עושה זאת בהצלחה כבר מספר שנים. אז השחיזו את המזלגות, והקפידו לקרוא את הפוסט הזה על בטן מלאה.
איך יודעים שבא אביב?
אי שם בקרבת הווסט-אנד, מהצד הצפוני של תעלת פדינגטון, הלונדונים מוצאים פיסה קטנה של אביב ב”שכונת המשתלה” או הדבר הכי קרוב לכך בלונדון, כאשר הם מגלים את ה-Clifton Nurseries במיידה-ווייל.
סדנת הסושי
מי שעוקב אחרי הלונדונים כבר מזמן הבין שהחולשה המשותפת שלנו לסושי טוב עלתה לנו רבות במהלך השנים שחלפו. לכן, ברור לכולם שהלונדונים לא יסתפקו בלחלוף על פני סדנת הסושי בפיצרוביה, מקום אותנטי ובתולי שעוד לא נקבר תחת ערימה של ביקורות טובות הגורמות לטובים שבמוסדות לנפח מחירים. אחרי שלושה שבועות של מחלות ילדים, נני סרבנית-בייביסטר, ודחיות אנחנו סוף סוף שם – Sushi Atelier בפיצרוביה. .
אצא לי אל היער
אם יש משהו משותף לכל ילד באנגליה, ללא קשר לדת, גזע או מין, היא האהבה הבלתי מתפשרת לחזירה אחת קטנה ומשפחתה, הלוא היא Peppa Pig. לא ברור לנו למה לא ניתן למצוא אותה בישראל (חלק מדרישות החרדים במו”מ הקואליציוני אולי למנוע ממשפ’ חזיר לטמא את גלי השידור של ארץ הקודש), אבל בצד הגשום של הכדור – ההתמכרות קשה. אז כחלק מהמו”מ הקואליציוני של משפחת לונדונים, הוחלט לצאת לחיק הטבע לשלושת ימי יערות, סוסי פרא, סוסי פוני, צבאים וכן גם משפחת חזירים, בלונה פארק “פפה פיג וורלד” שנמצא בקצה הצפוני של שמורת הטבע “New Forest” בדרום האי הבריטי.









