Bicycle! Bicycle! Bicycle

אופניים בלונדון
כשחושבים על אופניים הערים שאוטומטית עולות לראש הן אמסטרדם או בייג’ינג; קופנהאגן, ואפילו דלהי נכנסת לרשימה, אבל לונדון ?! אז זהו שסצינת הדו-גלגלי היא בין הטרנדים היותר מתפתחים היום בלונדון, שבניגוד לערים כמו תל אביב – לא ניתן לרכב בה על סקוטרים חשמליים.
בשנה שחלפה, הבירה האפרורית התמלאה לה בצבעים שונים של אופניים שיתופיות (bike share) מסוגים שונים ומשונים, בטרנד שהחל כבר כשבוריס (הבלונדיני מהברקזיט) היה ראש העיר. הלונדונים בסקירה של סצינת האופניים בלונדון – או כמאמר השיר “Bicycle! Bicycle! Bicycle…”

 
אופניים בסיטי של לונדון


 

אז מה חדש? או, שאלה טובה. במילה: הרבה. אבל בשביל להבין נצטרך לחזור קצת אחורה. יריית הפתיחה הרשמית לסצינת האופניים בלונדון התחילה ביולי 2010, עת הושקו האופניים השיתופיות הראשונות בעמדות נייחות ברחבי העיר. מי שקצר את השבחים היה ראש העיר דאז בוריס ג’ונסון והאופניים עד היום מכונות “בוריס בייק“. אולם, לא הרבה יודעים שהתכנון נעשה דווקא על ידי קודמו בתפקיד – עוכר ישראל קן ליווינגסטון והשם הרשמי היה Barclays Bike ע”ש הבנק נותן החסות (שב-2015 הוחלף בבנק הספרדי סנטנדר).
זה לא שאנשים לא השתמשו באופניים לפני כן בבירה, אלא שאופני בוריס הפכו את הנושא לנגיש ועל סדר היום. מחקרים מראים כי למי שרוכב על אופניים שיתופיות סיכוי של שליש להיפצע בתאונה מאשר לסיכוי של רוכב אופניים רגילות. אחת הסברות היא שנהגים רואים מישהו על אופניים שיתופיות – הם מסיקים שהוא רוכב פחות מנוסה ולכן נותנים לו יותר מרחב ושומרים מרחק.
אבל המהפיכה החלה, זאתאומרת, לפחות 49% ממי שמשתמש ב’בוריס בייק’ מעיד שלא היה רוכב אלמלא היו אופניים שיתופיות. עבור תכנית שאחראית כיום על ממוצע 10,4 מיליון רכיבות בשנה (ו-75 מיליון רכיבות מתחילתה!) מדובר בנתון מדהים. העלות: £2 לפתוח את האופניים (תקף ל-24 שעות) 30 הדקות הראשונות חינם. אח”כ £2 לכל 30 דקות.

 

בוריס בייק - אופניים שיתופיות בלונדון

 

בוריס בייק – תחנת עגינה עמוסה בסיטי

 



הדוקלס רוולושן

מהפיכת הדוקלס, דהיינו אופניים ללא תחנת גישה, היא השלב הבא במהפיכה התרבותית. ובאופן מפתיע זו דווקא לא החלה מלונדון, בין היתר כאמור בשל סירוב המועצות השונות שמרכיבות את לונדון לאפשר לחברות לפעול מבלי שיקבלו מהן רישיונות, ויהיו כפופות לפיקוח ורגולציה.
תהיו סבלניים ההיסטוריה כבר מסתיימת!
מעוזים סטודנטיאליים אחרים באנגליה נכבשו ע”י מותגי אופניים שיתופיות שונים, בזמן שהבירה חיכתה בתור: Ofo הסינית הסתערה על שפילד; Donkeybike הדנית על פלימות’, צ’לטנהאם ומחוזות נחשבים אחרים; YoBike – חברה בריטית ערכה כבר פיילוטים במערב – בריסטול וסאות’המפטון; ו-Mobike הסינית כבר פעלה בניוקאסל, אוקספורד וקיימברידג’. סטודנטים כבר אמרנו?

אופניים שיתופיות בלונדון

 

מו-בייק מו-פרובלמס

 



אבל בלונדון כמו לונדון שעושים משהו עושים אותו בגדול. בניגוד למדינות אחרות, בריטניה הכירה בסכנה הטמונה בנסיעה בסקוטרים החשמליים ואסרה באופן גורף על שימושם, כך שמה שנשאר זה אופניים (בלונדון Bird, מפעילת הקורקינט החשמלי היחידה, פועלת רק בפארק האולימפי, שהוא שטח קטן יחסית ובבעלות פרטית ללא כבישים ציבוריים. ניסיון נוסף שלה לפעול בקנרי וורף טורפד).
חוץ מזה, ההבטחה של ראש העיר לרָשת את הבירה ב-Cycle Superhighways מתחילה אט אט להתקיים: כבר יש שמונה מסלולים גמורים ברחבי העיר בהם מסומנים נתיבי רכיבה כחולים עם הפרדה מוחלטת בין אופניים למכוניות (ועוד היד נטויה).
הדוקלס שיירינג לא איחרו להגיע, וכיום פועלות ארבע חברות בלונדון (אחרי ש-Ofo עזבה את בריטניה) ועוד אחת שעשויה להצטרף. הרגולציה נעשית ברמה העירונית, אבל ההסכמים עצמם נערכים עם כל מועצה בנפרד, ולכן יש איזורים יותר מרושתים ויש שפחות. עוד ננסה להבין את הבעיות של הדוקלס בהמשך, בנתיים, כרוכבי אופניים מדופלמים החלטנו לבחון את כל אחת מהאלטרנטיבות שקיימות בלונדון ולספק את השני סנט שלנו (או פני במקרה הנוכחי) .

CS - Cycle Superhighway - מסלולי רכיבה לאופניים בלונדון

 

סופרקאליפרג’ליסטיקאקספיאלידושס

 



החצי חשמליות

Lime היא השחקנית האחרונה שנכנסה לזירת האופניים השיתופיות הלא ממש חשמליות בלונדון. היא הגיעה אלינו היישר מעמק הסיליקון, וכאמור הצטרפה כספקית אופניים מאחר שהסקוטרים החשמליים שלה אינם חוקים בבריטניה (האיסור תקף גם עבור רוכבים פרטיים וזאת למרות שרואים עבריין אחד מדי פעם). האופניים של ליים מצויידות במנוע “E-Assist” שנכנס לעבודה רק שהרוכב מפדל בעצמו. זאתאומרת, מדובר באופניים ללא הילוכים שהפידול בה מרגיש כאילו אתם על הילוך שני או שלישי.
אמנם הימצאותה של ליים בבירה קיצר ללונדוני משמעותית את זמן ההגעה לטיוב בבוקר, אבל לא מדובר באופניים מצויינות. רחוק מזה: האופניים עצמן מאד כבדות, ה-e-assist מורגש במיוחד שלא צריך אותו וכמעט שלא מורגש בעליות. לאופניים אין בולמי זעזועים והן לא מספקות את חוויית הרכיבה הכי חלקה. מעבר לזה האפליקציה לא חפה מבעיות ובראשן העובדה שלא ניתן לשמור אופניים לפני שהגעתם אליהן פיזית או אם נכנסתם רגע לחנות.
היתרון המרכזי של ליים הוא בפריסה שלה. האופניים זמינות לא רק בעיר אלא גם בצפון לונדון ובמחוזות פחות מרכזיים. העלות: £1 לפתוח את האופניים ועוד 15p לכל דקת שימוש.

ליים בייק בלונדון

 

אוהבים ליים עם קורונה?

 



Mobike

מובייק היא הפייבוריטית החדשה של הסיטי. הפריסה של האופניים הכתמתמות מסין, עם העיצוב החללי משהו, ברחבי ה-Square Mile מדהימה, אולם הזמינות שלהן מחוץ לשטח הקטן יחסית הוא די מוגבל. מדובר באופניים עמידות מאד המספקות חוויית רכיבה טובה יותר מ”הבוריס בייק”. אולם אף הן כבדות, ואין להן הילוכים, ככה שעליות הופכות לעסק די קשה.
בעיה נוספת היא גובה האופניים – הלונדוני שהוא 1.87מ’ מדווח שהאופניים לא מתרוממות לגובה מספק, ונראה שהן יותר מותאמות לסטנדרט הגובה בסין. לאחרונה נכנסו לשימוש ה-Mobike 3.0 שהן גבוהות יותר וקלות יותר, אולם לא כל הדגמים בעיר הוחלפו. השימוש באפליקציה קל אבל הדיווחים באתר TRUSTPILOT הוא של שירות לקוחות די מזעזע (התואם יותר חברת סטרטאפ קטנה ולא מי שמתיימר לתת שירות לאלפי משתמשים ביום).
העלות: 69p ל-30 דקות שימוש (פיקדון של £1) או פאס /חודשי/רבעוני/שנתי במחירים משתלמים יותר (למשל 10 ליש”ט לשימוש חודשי).

אופני מובייק בלונדון

 

מותאם לגברים אסייתיים – מובייק

 

אובר מפשילה שרוולים

מי שנכנסה לתמונה ממש בשבוע שעבר היא הענקית האמריקאית Uber, הידועה לנו כמי שזיעזעה את שוק המוניות/נסיעות משותפות בעולם. כניסתה של אובר לשוק המוניות באנגליה לפני כשבע שנים היוותה יריית פתיחה למאבק איתנים בין המוניות הקלאסיות (ה-Black cabs) לבין ה-Mini cabs (מוניות בהזמנה מוקדמת כמו אובר). העובדה שאובר היא חברה רשומה באירופה ולא משלמת מיסים בממלכה – לחצה את המחירים למטה בצורה משמעותית, והעליונות הטכנולוגית שלה גרמה לכך שהבלאק קאבס נאלצו לעבור להתשמש באפליקציות משלהן.
JUMP היא היוזמה של אובר בכל הנוגע לאופניים שיתופיות, כאשר מדובר באופניים היחידות שהן חשמליות לחלוטין ומגיעות ל-15 מייל לשעה (המקסימום המותר לאופניים חשמליות בלונדון הוא 15.5 מייל לשעה, שזה כ-25 קמ”ש). אמנם ליים מצהירה שהאופניים שלה מסוגלות להגיע לכ-14.5 מייל לשעה, אבל נראה שזה נמדד בירידה כלשהי ועם רוכב ברמה של סר בראדלי וויגינס האלוף האולימפי, אחרת הנתון הזה קצת תמוה בעינינו.
עם JUMP זה קל, וכמו שרשמה כתבת של הגארדיין: “הסיפוק שמספקת לי העובדה שאני חולפת בנקל על פני MAMIL הוא בלתי ניתן לתיאור.” MAMIL למי שלא יודע זה ר”ת של Middle Aged Man In Lycra או בעברית: גבלג”ה – גבר בלייקרה בגיל העמידה (שבואו נודה, זה די מתאר את רוכב האופניים המממוצע).
האפליקציה היא אותה אפליקציה של אובר, פשוט צריך למעלה לשנות מ-“ride” ל-“bike”, וכרגע הן זמינות בפיילוט באיסלינגטון ובסיטי של לונדון, אך לאט לאט מתפשטות. העלות: £1 לשחרר את האופניים, ו-12p לדקת רכיבה כאשר היתרון המהותי של האפליקציה הוא האפשרות לשמור את האופניים (בתשלום) אם נכנסתם לחנות למשל.
חייבים להתוודות שטרם ניסינו, אבל קולגה שרכב עליהן בראשון מדווח שזה “!Sick”… כמאמר ואן היילן “You might as well JUMP”!

Jump - אופניים שיתופיות של אובר

 

You might as well JUMP

 



לכל מי שהוא פוש

אבל אופניים שיתופיות זה לא הדבר היחידי בעיר כמו לונדון רווייה סמלי סטטוס ומעמדות. הרבה לפני זה (וכנראה שעוד הרבה אחרי שההייפ יעבור) ניתן היה לראות את אלו שמדוושים לעבודה על גבי אופניים מתקפלים, עולים איתם לטיוב ומניחים אותם לצד הדסק. החלוצה בסצינה היא אופני ברומפטון – Brompton Bikes שנוסדה ב-1975, ומתגאה בהיותה יצרנית האופניים הגדולה באנגליה המייצרת 45,000 אופניים בשנה (!)
האופניים מיוצרות בלונדון, בגימור ידני בדיוק כפי שיוצרו בסדנה של המייסד אנדרו ריצ’י במקור בדרום קנזינגטון. למרות הפופולוריות שלהן – אל תטעו – מדובר באופניים שעולות £840-1,090 (הדגם הקלאסי השוקל 10.68 ק”ג) או £745 לדגם הפשוט יותר ה-B75, שניתן גם לקנות אותו בליסינג של £30 כל חודש. יש כעת גם דגמים חשמליים עם מנוע שעולים הון קטן של £2,715.
מה שבטוח הוא שמעבר להיותם סמל סטטוס ברומפטון הפכו להיות מילה נרדפת למה שהוא “לונדון”, בדיוק כמו האוטובוס קומותיים האדום, הטיוב או ביג בן. נכנסים לאתר בוחרים צבע ומודל, מזמינים, והאופניים נשלחות תוך שישה עד שמונה שבועות לאיסוף מ-Cycle Surgery או Halfords (רשתות לאופניים, מוצרי אופניים, עזרים ותיקונים).

ברומפטון אופניים בלונדון

 

הגם בוריס בברומפטונים? מתקפלות להן

 



לאחרונה עסקים רבים מצטרפים למהפיכת ה-Sustainability (קיימות בעברית צחה) ועוזרים במימון של ברומפטון, כולל הימצאותם של לוקרים של ברומפטון לאיחסון האופניים במקום העבודה או share scheme עבור עובדים בלבד, כמו הלוקר המצולם למטה הנמצא בסיטי של לונדון.
חוצמזה שחברת ברומפטון עצמה גם הצטרפה למהפיכת השיתופיות עם 40 לוקרים של ברומפטון ברחבי אנגליה (לא הרבה אבל במיקומים יחסית מרכזיים) והזדמנות לרכב על האופניים במחיר של £3.5 ליום (£6.5 למנוי מזדמן) כאשר יש לשריין את האופניים מראש וכן את החזרתם (התעריף יומי בלבד).

 
לוקר של ברומפטון אופניים לעסקים בלונדון
 

לוקר לאחסון ברומפטון בסיטי

 



וגם למי שאין אופניים מתקפלות: היוזמה לדווש תופסת תאוצה בכל מיני דרכים, בינהם ניתן למצוא ברחבי לונדון “Bikehangar” מתוצרת Cyclehoop. מספר שכנים מתארגנים על השכרה של מקום חנייה לאופניים, והמועצות המקומיות השונות עוזרות במימון ומקצות לכך מקום חנייה על חשבון מכוניות. אבל זה לא הכל – ה-Cycle To Work Scheme היא יוזמה ממשלתית שמעודדת עסקים להנות מהטבות מס אם הם יעזרו במימון של אופניים וציוד רכיבה לעובד. בוחרים אופניים, נהנים מהנחה ומפריסת תשלומים נדיבה – התשלום יורד מתלוש השכר (וכך מוריד את חבות המס של העובד) והעסק עצמו נהנה מהחזרי מס. קיים גם בעבודה של הלונדוני וגם של הלונדונית, רק שאנחנו עצלים… יאללה החזקתם מעמד יפה – עוברים לקצת שופינג…

Jump - האנגר אחסנת אופניים בלונדון

 

האנגרי האנגר – מתקן לאחסון אופניים בצ’כונה

 



מועדונים ותרבות רכיבה

וכמו בכל דבר, לא די בסקירה של הציוד כשיש גם אנשים שמפעילים אותו. בעיר התפתחה לה תרבות של מועדוני רכיבה, שמי אם לא חנויות האופניים יתפסו את חוד החנית בהפעלתם. הפייבוריטית שלנו בתחום היא Rapha, המציעה משהו קצת מעבר ל-“meet ups” שאפשר למצוא באתר של חנות הרכיבה והספורט הבריטית Decathlon, או Cycle Surgery שהחלה בלונדון בשנות ה-90 אך יותר מתפקדת כחנות תיקונים, קנייה של ציוד ועצות. כאן המקום לציין גם את רשת החנויות Halfords ולו בגלל היותה הזולה והמשתלמת ביותר לאופניים ואת Evans Cycles המוכרת את האופניים המעולות של Specialized ו-Cannondale בפריסה ארצית.

בחזרה ל-Rapha. הרשת הוקמה בלונדון בשנת 2004 כחנות לבגדי רכיבה עיליים, היא מארגנת אירועי רכיבה המוניים, כאשר מועדון הרכיבה שנוסד בצורה רשמית ב-2015 כבר מונה 12,000 חברים בכל העולם (עם 23 מועדונים איזוריים).


מעבר להיותם מגניבים ביותר, בחנויות של Rapha יש ממש הרגשה של “tree house” אקסקלוסיבי. חבורה של “פיטר פנים” יעמדו להם וידברו על מסלולי רכיבה, על אספרסו ופלאט ווייט המוגש במקום, לבושים כמובן בלייקרה וחבושים קסדות מחודדות. לאחרונה, ה-גבלג”הים גם מקבלים הזדמנות לעצב ציוד רכיבה משלהם בתכנית מיוחדת שהחנות/מועדון השיקה.
“תשאל אותי מה שאתה רוצה” הלירד התורן בקופה אמר ללונדוני שביקר במועדון בספיטלפילד, ואיכשהו השיחה גלשה לאופני הרים, לא משהו שבאמת תורם איזשהו מידע לפוסט הנוכחי. ואולי בעצם זו מהות העניין: מקומות כמו Rapha נועדו לספק בעיקר את המכורים לדבר, בדיוק כמו קבוצות חברים בפייסבוק, מה שהיה ה-Chat Rooms וה-AOL של שנות ה-90. אם בדרך תקנו גם חולצת לייקרה בשלושים ליש”ט, מה טוב.
בלונדון ניתן להציץ במועדונים בסוהו ובספיטלפילד מרקט, אולם יש גם מועדונים באאוטלטים של ביסטר וקילבר קורט, במנצ’סטר, באמסטרדם, ברלין, מיורקה, קופנהאגן, ניו יורק, מיאמי, אוסאקה, מלבורן, סאול ועוד ועוד.

מועדון רכיבה בבריטניה

 

ראפא – לא חנות, אלא מועדון ל-Mamilים


 

מועדון רכיבה בבריטניה

 

תצא בחוץ! אופניים מחוץ לראפא ספיטלפילד


 

Troubles in Paradise

ועם השיתופיות, הרכיבות, והמועדונים, צצו להם מספר בעיות לא מבוטלות.
כאמור Ofo כבר סגרה את הבסטה, אבל לא רק היא. מפעילות כמו Urbo (אירלנד) ו-oBike (סינגפור) עזבו את אנגליה כבר באוגוסט 2018 ובינואר 2019 בהתאמה. גם מובייק צמצמה את היקף פעילותה בצורה ניכרת.
הסיבה העיקרית לעזיבה היא העובדה שהמודל הכלכלי של החברות האלה הביא בעיקר להפסדים, ובמיוחד באיזורים יותר בעייתיים – בהם הן לא צפו את היקף הוונדליזם והגניבות עמן יאלצו להתמודד. בשפילד דווח על אובדן של מאות אופניים; מובייק מדווחת שבמנצ’סטר כנופיות של נערים היו מנפצים את המנעולים ומעלימים אופניים ימים אחרי שאלו הושקו בעיר. למעשה, אנגליה היא בעלת שיעור הוונדליזם של אופניים הגבוה בין מדינות אירופה, בעיה שבמזרח הרחוק כמעט ולא היה צורך להתמודד עמה. התגובה לא איחרה לבוא וכאמור איזורי הפעילות צומצמו, חברות קיפלו את הפדלים ויצאו מהמדינה ואפילו התעריפים עודכנו כלפי מעלה. באמר.

אופניים שיתופיות של אופו
 

Ofo בימים אופים יותר

 



חשוב לציין שמי שמעוניין לתור את הסיטי של לונדון ישמח לשמוע שדווקא באיזורים אלו האינפלציה ‘חוגגת’ כאשר מפעיל רביעי בשם Freebike צפוי להשיק שירות של אופניים חשמליות. נראה שהסיטי העמוסה אנשי עסקים שמרוויחים היטב מהווה מרחב מוגן עבור החברות הללו, השאלות שעולות הן כמה ביקוש באמת יש שם והאם מודל הפעילות באמת רווחי?
הלונדונים יוצאים מהפוסט הזה אופטימים, כנראה שיש מקום לאופניים שיתופיות בלונדון, וכנראה שכמו בכל דבר נתכנס למספר מצומצם של מפעילים עד שתימצא הנוסחא. בנתיים מי שמכור לאופני מירוץ, מומלץ שיתור את איזורי ה-CSים (Cycle Superhighway) שכבר פרוסים בבירה, וכמובן שלא יוותר על דיוושי סופה”ש סביב רג’נט פארק, עם איזה מקיאטו קטן בראפא בסוהו. Bike on!

קישור: מפות נתיבי ה-CS באתר של TFL

רכיבה ברג'נט פארק בלונדון

 

עושים מעגלים – רכיבה ברג’נט פארק

 


{עריכה 15.6.2019}
להלן תמונה של המפעילה הרביעית בלונדון (והחשמלית השנייה) Freebike
המציאה אופניים חשמליות ב-£1 לעשר דקות, או אופניים לא חשמליות ב-50p לעשר דקות (שהראשונות חינם)
האפליקציה מחייבת תשלום ליש”ט להרשמה, ויש גם אופציה לשמור אופניים בחצי פני לדקה. בנתיים האיזורים מוגבלים.

רכיבה על אופניים חשמליות בלונדון
Brompton Junction – Covent Garden
76 Long Acre, Covent Garden
brompton.com/
Cycle Surgery
מוקדים רבים
cyclesurgery.com
   
Rapha
85 Brewer St, Soho
Old Spitalfied Market
rapha.cc/
Halfords
מיקומים שונים
halfords.com//
Evans Cycles
מיקומים שונים
ecanscycles.com//
 

Author: הלונדונים

1 thought on “Bicycle! Bicycle! Bicycle

  1. עדכון: Brompton כ”כ בטוחים שתאהבו את הרכיבה על האופניים שלהם שהם מציעים עד £100 החזר על עלויות של השכרת האופניים שלהם, אם קניתם אופניים תוך 12 חודש מיום ההשכרה הראשון (המבצע מסתיים בסוף 2019). תהנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *