חודש וחצי של שרב! חודש שבו אנו מתדיינים בינינו ועם הקטנים על מיני-חופשה של חוף וים, אבל כזה אמיתי – לא עוד חוף בריטי שחוזרים ממנו עם דלקת ריאות. סוף סוף יש הזדמנות במרחק שעתיים פלוס מהבית לתפוס קצת שלווה וצבע. המלון מוכן, הרכב מוטען, אה כן – וגם הגשם חזר. הלונדונים בסופה"ש שכולו מחוז קנט.

 

אז נכון, שאת הסופה"ש בקנט תכננו רגע לפני שנוסעים לארץ, ונכון שלא ממש יכולנו לשלוט על התאריך שכן מלון הבוטיק ברמסגייט (עיירת חוף במזרח אנגליה), ניאות לארח את הלונדונים רק ללילה אחד בתאריך מאד ספציפי. יחד עם זאת אתם חייבים להודות שעל נאחס כזה לא שמעתם כבר הרבה זמן.
חמושים בקרעי עיתון של חופים מומלצים ומפות מסלול שהלונדוני הכין מבעוד מועד (כאילו היו אלו שנות האלפיים המוקדמות מעידן הפרה-ג'י.פי.אס) אנו נחושים שלא לתת למזג האוויר האנגלי להכריע אותנו, וביום בהיר יחסית יוצאים לדרך ומקווים שתחזית מזג האוויר הקודרת של היום למחרת לא תתממש.

 

Canterbury


שעתיים וחצי אחרי (כולל עצירה למלא אוויר בגלגלים … נאחס כבר אמרנו?) אנו משנים את המזל עם חנייה מדוגמת מחוץ לחומות העיר העתיקה של קנטרברי, מרכז הצליינות הראשי של הכנסייה האנגלית (שייסד הנרי ה-VIII, זה שממש רצה להתגרש). הארכידוקס של קנטרברי הוא הסמכות הדתית העליונה באנגליה, והקתדרלה העתיקה של קנטרברי היא מקום מושבו, כשהוא לא עסוק בטקסי נישואין של נסיכים, נסיכות, גרושים וגרושות.

 

הקתדרלה של קנטרברי – עוד סיבוב אחד ויאללה למקדונלד'ס

הקתדרלה מרהיבה וענקית, ומשמשת גם כבית קברות של גדולי הכנסייה האנגלית לדורותיה, וגם כמה מלכים קדמונים (המלך או מלכת אנגליה משמשים גם כראש ה-Church of England למי שלא ידע). הקטנים, שרק רוצים להתחפף מהמקום לכיוון המקדונלד'ס המובטח עם הדרייב-תר'ו (המצאה גאונית שנועדה לחסוך זמן וליצור פרנסה למנקי המכוניות) מאבדים סבלנות בהדרגה, למרות דפי ההפעלה שהם מקבלים ממתנדבי המקום ("אנגלית היא שפת האם שלהם?" תוהים הנוצרים הטובים אל מול המבטא של שני הלונדונים הזרים, רגע לפני שהם מוודאים זאת עם הלונדונית הקטנה בשיחה בקוקנית רהוטה "Blink twice if these Middle Easterns kidnapped you" או משהו בסגנון בריטי מנומס יותר).

 

שלוות עולמים, קנטרברי – כרכור / אקליפטוס ברוח / בלוז קנטי

 

חוברות הפעלה לילדים בריטים – קתדרלת קנטרברי

 

סיור קצר בנקודות הציון שעל כרטיסית ההפעלה של הקטנה מספיק לנו, וגם שיטוט בעיירה עצמה לא אורך יותר מדי זמן – המקום מקסים אבל בהיעדר המלצות להפיג את הרעב, וחוף ים שקורא לנו, אנו מחליטים לממש את הבטחת המקדונלד'ס בדרך המהירה ביותר למלון.

 

רמסגייט – ברודסטיירס – מרגייט


רצועת החוף של העיירות רמסגייט – ברודסטיירס – מרגייט היא חלק מה-Isle of Thanet, שהיה אי למעשה עד המאה ה-19. כיום, ירידת גובה פני הים גרמה לכך שהמחוז מחובר באמצעות יבשה לשאר האי הבריטי, אם כי הוא נתון להצפות בימי החורף.

 

המזח של רמסגייט – אילת של שנות השמונים

 

רמסגייט היא עיירת חוף חביבה, עם פביליון על החוף שמזכיר את ברייטון ביץ' (או אילת בשנות השמונים). האוכלוסיה במקום לא משהו בכלל, ואין באמת מסעדות נעימות לשבת עליהם ליד המזח (מנטריי זה לא פה). מלון הבוטיק ה- Albion House בהחלט מספק את מה שהוא מבטיח – נוף לים המרהיב במקום בו תעלת לאמאנש נפגשת עם הים הצפוני (אגב באנגליה לא יודעים מה זה לאמאנש, והיא נקראת ה-"English Channel").

 

וויטסטייבל


תזזיתיים כמו שאנחנו, הלונדונים מוותרים על מקום החנייה היוקרתי בקדמת המלון ושמים את פעמינו לכיוונה של וויטסטייבל, הנמצאת כשעה נסיעה צפונה. חוף סלעי עם רוחות בלתי נסבלות זה מה שחיכה לנו שם, כאשר הגישה לחוף נראית כמו איזור התעשייה חדרה, ורק ה"חושות" הקטנות – צריפים צבעוניים שעומדים להם מול החוף (35 אלף ליש"ט אם חשקה נפשכם באחד כזה) מצילים את התמונה העגמומית.

 

חושות צבעוניות על החוף של וויטסטייבל – המקום הכי 'פוש' שעתיים מלונדון

לזכותה של וויטסטייבל יאמר שאנחנו היינו רק בצד המערבי של החוף, ומשירי ההלל של טיים-אאוט ותמונות באינטרנט בהחלט ייתכן שהצד המזרחי, העמוס אף הוא בצריפים – מתאים יותר לחופשת קיט על החוף. כך או כך, אנחנו דווקא ממשיכים מערבה, עוברים את מפעל "נשר" ושמים פעמינו ל-Lobster Shack – המקום הכי שמח ב-Kent.

 

המקום הכי מערבי בוויטסטייבל – וגם הכי שמח. בירה ולובסטר

מגזין טיים אאוט לונדון אומר שאם אתם עושים רק דבר אחד בקנט, כדאי שזה יהיה ה-Lobster Shack במיוחד כשיש R בחודש וניתן להשיג את האוסיטרים של קנט (אוקטובר – פברואר למי שלא הבין).
ואכן כבר שסיימנו להאבק עם העגלה והחוף הסלעי ועלינו על משעול הדרך לבקתה, קשה היה שלא לחייך ולהצטרף בשירת קראוקי לצלילי Take That באיזור המיועד לחתונה התחום משמאל לכניסה. אנגלים שיכורים, סרטנים ודגים, ו-Want you back for good, מה עוד אפשר לבקש?

 

עם או בלי חמאה? The Lobster Shack is a little old place where we get together…

 

התפריט די פשוט: קוד מטוגן בבלילת בירה, סקייט-פיש בבלילת בירה, מוגשים עם צ'יפס. נאגטס מקוד לילדים (עם צ'יפס) ולובסטר (איך לא) טרי פשוט מבושל במים רותחים מוגש קר, אפוי עם חמאה ושום או אפוי עם צ'ילי וצ'וריסו. וכאמור לפי העונה מתחלפות גם המנות על הלוח.

 

הקטנים חסרי סבלנות, אך אנחנו מצליחים לעשות סיבוב בשוק הנמל של וויטסטייבל, שגם הוא שמח במיוחד. השוק כולל עמדות Arts & Crafts, ומסעדות דגים ובירה למינהם. ה-Oyster Company מציעה רק צדפות טריות, מומלץ לבעלי קיבה חזקה.

 

וגם אויסטרים מהאוהל, לאמיצים מבינכם – שוק הנמל של וויטסטייבל

 

אחרי הביקור הזה, עמידה בפקקים במרגייט וגלידת ווניל על החוף של רמסגייט כבר פחות מרגשות. ארוחת הערב במסעדת Townley של המלון (שנכפתה עלינו על ידי הקטנה שמאסה בדרכים) היתה נחמדה, אם כי חסר להם תפריט ילדים מובהק, וד"ש לשף שלמד בדרך הקשה שלא מפזרים פטרוזיליה על פסטה של לונדונים קטנטנים. Plain means plain!

 

ברודסטיירס, סנדוויץ' והביתה


הגשמים שהתחילו את בוקר יום ראשון משנים לנו את התכניות, שכן סמכנו (לא ברור למה) על התחזית שהבטיחה שאלו יגיעו רק בצהרי היום. נחושים שלא לתת למזג האוויר (ולנורת המנוע שנדלקה עוד אתמול) לבאס אותנו – החלטנו לראות את ברודסטיירס, העיירה הסמוכה (הכרוכה בין רמסגייט ומרגייט). רגע אחד לפני, אנו מתענגים על ארוחת הבוקר של Townsley הכלולה במחיר החדר. מה שיפה במקום זה שהם די לארג'ים ופירגנו לנו בכמה מנות מהתפריט שביקשנו, מבלי לגבות אי אלו אקסטרות על הילדים (בכל זאת לא עירוניים). השיפון עם האבוקדו וביצים עלומות מזכיר לנו את החממות של לונדון ואילו הקטנים זכו גם לפנקייק וגם לביצה מקושקשת (לא בתפריט). שאפו.

 

תוך כדי הקפה מזהה הלונדונית את מדריכת הג'ימבורי של הקטנטנה מימים ימימה, ואנו פותחים בשיחה מרגשת על "כמה הם גדלו" ו"כן גם אנחנו פה בחופשה". לונדונים או לא?

 

ארוחת בוקר מפנקת בטאונסלי – מלון האלביון האוס ברמסגייט.

 

ואכן כמה מצערת הנסיעה דרך ברודסטיירס, או אולי עדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה שכן מצאנו את יעד החופשה הבא שלנו. חוף חולי (שקשה למצוא באנגליה), סמטאות ציוריות בדיוק כמו בסיינט אייבס – כל מה שצריך זה אייר בי אנד בי, אפילו לא מלון. הקטנטן מסרב להיפרד מהחוף ורוצה לרדת לאסוף צדפים חרף הרוחות הסוערות והגשם, ועם הבכי קורע הלב מהמושב האחורי – אנו ממשיכים לבדוק את סנדוויץ' (תודו שחשבתם שזה כריך עד עכשיו 🙂 ).

 

 

גם העייריה סנדוויץ' נראית כיעד מושלם לחופשה, אם כי לחובבי התעלות שמוכנים להתעלם מהעובדה שעשר דקות נסיעה מפה יש ים. העיירה היתה מקום משכנו של הדוכס (Earl) סנדוויץ' הרביעי שכידוע חיבתו לשולחן ההימורים גרם להמצאת המאה – הוא היה אוכל את הארוחה בין שתי פרוסות לחם, כדי שלא יפספס הימור ח"ח (חס וחלילה / חיזוק חיובי, תלוי מאיזה צד אתם עומדים). יש הגורסים שזוהי אגדה אורבנית ולמעשה הדוכס שהיה איש הימייה הבריטי, חובב פוליטיקה ואומנות – מסירותו לשולחן העבודה שלו היא שהביאה להמצאה.

 

סנדוויץ' שוכנת על נהר ה-Stour ובכל סוף אוגוסט מתקיים בה פסטיבל ימי הביניים עם משחקי תפקידים ותחפושות. העיירה מוכרת בשל נקודות ציון רבות בינהם מלון The Salutation היוקרתי ובניין העירייה. ליד העיירה יש שני מגרשי גולף אם אתם בקטע…

 

איך אתה רוצה את הסנדוויץ' שלך? מתוך kent-life.co.uk

 

מאוכזבים מתחנת הקמח הלבנה הלוא היא ה-White Mill של סנדוויץ', אנו עוצרים ב-Farm Shop כדי להצטייד בקצת תוצרת חלקאית קנטית לנסיעה הביתה. הקטנטנים טורפים תפוחים ופטל (באמת טעימים) וגם הסלט של יום ראשון יצא לא רע בכלל.

 

בדרך הספקנו לחצות את לונדון, לשכנע את הסדרנים לפתוח לנו את גשר ווקסהול (לעזאזל עם הג'י פי אס של הונדה!) שהיה חסום לתנועה ולנשום לרווחה שלא דרסנו אף אחד בלב מירוץ האופניים שנקלענו אליו (אמיתי לגמרי). לקנט נחזור לגיחה נוספת כאשר נוודא שהשרב האנגלי is here to stay. בנתיים נסתפק (בשמחה רבה) בחוף של תל אביב.

 

Canterbury Cathedral
Cathedral House,
11 The Precincts
https://www.canterbury-cathedral.org/

Albion House
Albion Place Ramsgate
01843 606630
https://albionhouseramsgate.co.uk/
The Lobster Shack
THE EAST QUAY
Whitstable Harbour
https://www.thelobstershack.co.uk/
Cover photo by Alan Glickman
Thanks to Charles Miller for Broadstairs seaside panorama Thanks to Tony Hisgett for Whitstable Huts photo